פרק קודם, חזון יוחנן, הברית החדשה
יב ואות גדול נראה בשמים אשה אשר-השמש לבושה והירח תחת רגליה ועל-ראשה עטרת שנים עשר כוכבים: 2 והיא הרה ותזעק בחבליה ובצירי לדתה: 3 וירא אות אחר בשמים והנה תנין גדול אדם כאש ולו שבעה ראשים ועשר קרנים ועל-ראשיו שבעה כתרים: 4 וסחב בזנבו מן-השמים שלישית הכוכבים וישליכם ארצה ויתיצב התנין לפני האשה אשר החלה ללדת למען בלע את-בנה בלדתה: 5 ותלד בן זכר אשר-ירעה כל-הגוים בשבט ברזל וילקח בנה אל-האלהים ואל-כסאו: 6 והאשה ברחה המדברה אשר-שם הוכן-לה מקום מאת אלהים למען יכלכלוה שם ימים אלף ומאתים וששים: 7 ותהי מלחמה בשמים מיכאל הוא ומלאכיו נלחמים בתנין והתנין נלחם ומלאכיו: 8 ולא התחזקו וגם מקומם לא-נמצא עוד בשמים: 9 וישלך התנין הגדול הנחש הקדמוני אשר-נקרא שמו מלשין ושטן המדיח תבל כלה הוא השלך ארצה ומלאכיו עמו השלכו: 10 ואשמע קול גדול בשמים ויאמר עתה באה ישועת אלהינו ועזו ומלכותו וממשלת משיחו כי הורד שוטן אחינו העמד לשטנם לפני אלהינו יומם ולילה: 11 והם נצחהו בדם-השה ובדבר עדותם ולא-אהבו את-נפשם עד למות: 12 על-כן רנו שמים ושכניהם אוי לכם ישבי ארץ וים כי-ירד אליכם המלשין בחמה גדולה מדעתו כי תקצר עתו: 13 ויהי כאשר ראה התנין כי השלך ארצה וירדף את-האשה אשר ילדה את-הזכר: 14 ויתנו לאשה שתי כנפי הנשר הגדול לעוף המדברה אל-מקומה אשר תכלכל-שם מועד מועדים וחצי מפני הנחש: 15 וישלח הנחש נהר-מים מפיו אחרי האשה לשטפה בנהר: 16 ותעזר הארץ את-האשה ותפתח הארץ את-פיה ותבלע את-הנהר אשר-שלח התנין מפיהו: 17 ויקצף התנין על-האשה וילך לעשות מלחמה עם-יתר זרעה השמרים פקודי אלהים ואשר עדות ישוע בפיהם: