פרק קודם, חזון יוחנן, הברית החדשה

חזון יוחנן פרק טז

טז   ואשמע קול גדול מן-ההיכל אמר אל-שבעת המלאכים לכו הריקו את-שבע קערת חמת האלהים ארצה: 2 וילך הראשון וירק את-קערתו על-הארץ ויהי שחין רע ומכאיב באנשים אשר-עליהם תו החיה ובמשתחוים לצלמה: 3 וירק השני את-קערתו על-הים ויהי לדם כדם חלל ותמת כל-נפש חיה אשר בים: 4 וירק השלישי את-קערתו בנהרות ובמעינות המים ויהיו לדם: 5 ואשמע את-מלאך המים אמר צדיק אתה ההוה והיה והקדוש כי-כן שפטת: 6 כי דם קדשים ונביאים שפכו ודם השקיתם כי-גמול ידם הוא: 7 ואשמע את-המזבח אמר אמנם כן יהוה אלהים צבאות אמת וצדק משפטיך: 8 וירק המלאך הרביעי את-קערתו על-השמש וינתן לו ללהט את-בני האדם באש: 9 וילהטו בני-אדם בחם גדול ויגדפו את-שם אלהים אשר-לו ממשלת המכות האלה ולא שבו לתת-לו הכבוד: 10 וירק החמישי את-קערתו על-כסא החיה ותחשך מלכותה וינשכו את-לשונם מכאב לב: 11 ויגדפו את-אלהי השמים ממכאבם ושחינם ולא שבו ממעשיהם: 12 וירק הששי את-קערתו על-הנהר הגדול נהר-פרת ויחרבו מימיו לישר מסלה למלכים הבאים ממזרח-שמש: 13 וארא והנה מפי התנין ומפי החיה ומפי נביא השקר יצאות שלש רוחות טמאות דומת לצפרדעים: 14 כי רוחות השדים הנה והן עשות אותות ויצאות אל-מלכי ארץ ותבל כלה לאספם למלחמת היום ההוא הגדול יום אלהי הצבאות: 15 הנני בא כגנב אשרי השקד ושמר את-בגדיו פן-ילך ערם וראו את-ערותו: 16 ויאסף אתם אל-המקום הנקרא בעברית הר מגדון: 17 וירק המלאך השביעי את-קערתו באויר ויצא קול גדול מהיכל השמים מן-הכסא ויאמר היה נהיתה: 18 ויהיו קלות ורעמים וברקים ויהי רעש גדול אשר לא-היה כמהו למן-היות אדם על-הארץ כי גדול הרעש עד-מאד: 19 והעיר הגדולה נחלקה לשלשה חלקים ותפלנה ערי הגוים ותזכר בבל הגדולה לפני אלהים לתת-לה כוס יין חמת אפו: 20 וינס כל-אי וההרים לא נמצאו: 21 ואבני ברד כככר משקלם ירדו מן השמים על-בני האדם ויגדפו בני-האדם את-האלהים על-אדות מכת הברד כי-כבדה מכתו מאד:

פרק הבא, חזון יוחנן, הברית החדשה