פרק קודם, אגרת אל-העברים, הברית החדשה

אגרת אל-העברים פרק ו

ו   על-כן בעזב כעת ראשית דבר המשיח נעבר אל-השלמות ולא נשוב לשית יסודי התשובה ממעשי מות והאמונה באלהים: 2 ותורת הטבילות וסמיכת ידים ותחית המתים ומשפט עולם: 3 ואת-זאת נעשה אם-יתן האל: 4 כי כל אשר-נגה עליהם האור וטעמו ממתנת השמים ונתן להם חלקם ברוח הקדש: 5 וטעמו את-דבר-אלהים הטוב וכחות העולם הבא והם נסוגו אחור: 6 נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי חזרו לצלב להם את-בן-האלהים ויתנוהו למשל: 7 כי האדמה השותה את-הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים: 8 ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף: 9 אמנם ידידי מבטחים אנחנו כי טבות מאלה בכם וקרבות לישועה אף כי-דברנו כזאת: 10 כי האלהים לא-יעות צדק לשכח את-מעשיכם ואת-(עמל) אהבתכם אשר הראיתם למען שמו ששרתם את-הקדשים ועודכם משרתים: 11 וחפצנו שכל-אחד מכם ישקד להיות נכון לבו בתקוה עד-הקץ: 12 שלא תעצלו כי אם-תלכו בעקבות יורשי ההבטחות באמונה וארך נפש: 13 כי בהבטיח אלהים את-אברהם נשבע בנפשו יען אשר-אין גדול ממנו להשבע בו: 14 ויאמר כי-ברך אברכך והרבה ארבה אותך: 15 ויהי בהאריך נפשו וינחל את-ההבטחה: 16 בני האדם ישבעו בגדול מהם והשבועה להם קץ כל-מחלקת בקיום הדבר: 17 על-כן כאשר רצה האלהים להראות ביותר את-ירשי ההבטחה שלא-תשתנה עצתו ערב אתה בשבועה: 18 למען בשני דברים בלתי משתנים אשר חלילה לאלהים משקר בם יהיה לנו אשר נסנו אליו מבטח-עז לאחז בתקוה הנתונה לפנינו: 19 אשר-היא לנפשנו כעגן נכון וחזק ומגיע אל-מבית לפרכת: 20 אשר-בא שמה בעדנו ישוע העבר לפנינו ויהי-כהן גדול לעולם על-דברתי מלכי-צדק:

פרק הבא, אגרת אל-העברים, הברית החדשה