פרק קודם, אגרת אל-העברים, הברית החדשה
ח וזה ראש הנאמרים שיש-לנו כהן גדול אשר ישב לימין כסא הגדלה בשמים: 2 והוא משרת הקדש והמשכן האמתי אשר-כוננו אדני ולא אדם: 3 כי כל-כהן גדול הוא מפקד להקריב מנחות וזבחים ועל-כן צריך שגם זה יהיה לו מה-שיקריב: 4 והנה אלו היה בארץ לא היה כהן כי יש-פה הכהנים המקריבים הקרבנות על-פי התורה: 5 ומכהנים לדמות וצל הדברים שבשמים כאשר צוה משה בבאו להקים את-המשכן כי-אמר אליו ראה ועשה הכל בתבניתו אשר-אתה מראה בהר: 6 ועתה הוא קבל שרות מעלה כפי מעלת הברית שהוא סרסור לה אשר הוקמה על-הבטחות טבות ויתרות: 7 כי אלו היתה הראשונה ההיא גמורה לא-יבקש מקום לשניה: 8 כי-כה אמר בהוכיח אתם הנה ימים באים נאם-יהוה וכרתי את-בית ישראל ואת-בית יהודה ברית חדשה: 9 לא כברית אשר כרתי את-אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר-המה הפרו את-בריתי ואנכי בחלתי בם נאם-יהוה: 10 כי זאת הברית אשר אכרת את-בית ישראל אחרי הימים ההם נאם-יהוה נתתי את-תורתי בקרבם ועל-לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו-לי לעם: 11 ולא ילמדו עוד איש את-רעהו ואיש את-אחיו לאמר דעו את-יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד-גדולם: 12 כי אסלח לעונם ולחטאתם (ולפשעיהם) לא אזכר-עוד: 13 הנה כשאמר ברית חדשה ישן את-הראשונה ומה-שהוא נושן ומזקין קרב קצו: