פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי לוקס, הברית החדשה

הבשורה הקדושה על-פי לוקס פרק יא

יא   ויהי הוא מתפלל במקום אחד וככלתו ויאמר אליו אחד מתלמידיו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם-יוחנן את-תלמידיו: 2 ויאמר אליהם כי תתפללו אמרו אבינו (שבשמים) יתקדש שמך תבוא מלכותך (יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ): 3 את-לחם חקנו תן-לנו יום יום: 4 ומחל-נא על-חטאתנו כי מחלים גם-אנחנו לכל החיב לנו ואל-תביאנו לידי נסיון (כי אם-הצילנו מן-הרע): 5 ויאמר אליהם מי בכם אשר-לו אהב והלך ובא אליו בחצות הלילה ואמר אליו ידידי הלוני שלשת ככרות-לחם: 6 כי-אהבי בא אלי מן-הדרך ולי אין-כל לשום לפניו: 7 והוא מבית יענה ויאמר אל-תוגיעני כי-כבר נסגרה הדלת וילדי שוכבים עמדי במטה לא-אוכל לקום ולתת לך: 8 אמר אני לכם גם כי לא-יקום לתת-לו על-היותו אהבו יקום בעבור עזות פניו ויתן-לו ככל-צרכו: 9 וגם-אני אמר לכם שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם: 10 כי כל-השאל יקבל והדרש ימצא והדפק יפתח-לו: 11 ומי בכם האב אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן-לו אבן ואם-דג היתן-לו נחש תחת הדג: 12 או כי-ישאלנו ביצה היתן-לו עקרב: 13 הן-אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף-כי האב מן-השמים יתן את-רוח הקדש לשאלים מאתו: 14 ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי כאשר יצא השד וידבר האלם ויתמהו העם: 15 ויש מהם אשר אמרו בבעל-זבול שר השדים הוא מגרש את-השדים: 16 ויש אשר נסוהו וישאלו ממנו אות מן-השמים: 17 והוא ידע את-מחשבותם ויאמר אליהם כל-ממלכה הנחלקה על-עצמה תחרב ובית על-בית יפל: 18 וגם-השטן אם-נחלק על-עצמו איככה תכון ממלכתו כי אמרתם שבבעל-זבול מגרש אני את-השדים: 19 ואם-אני מגרש את-השדים בבעל-זבול בניכם במי הם מגרשים אתם על-כן המה יהיו שפטיכם: 20 ואם-באצבע אלהים מגרש אני את-השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים: 21 כשהגבור שמר את-חצרו ונשקו עליו שלום יהיה רכושו: 22 ואם-יבוא עליו חזק ממנו ותקפו ישא ממנו את-נשקו אשר בטח-בו ואת-מלקחו יחלק: 23 כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר: 24 הרוח הטמאה אחרי צאתה מן-האדם תשוטט במקמות ציה לבקש-לה מנוח ולא תמצא אז תאמר אשובה-נא אל-ביתי אשר יצאתי משם: 25 ובבואה תמצא אתו מטאטא ומהדר: 26 ואחר תלך ולקחה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו: 27 ויהי כדברו את-הדברים האלה ואשה אחת מן-העם נשאה את-קולה ותאמר אליו אשרי הבטן אשר נשאתך ואשרי השדים אשר ינקת: 28 והוא אמר ואף כי-אשרי השמעים והשמרים את דבר האלהים: 29 ובהקבץ עם-רב ויפתח פיו ויאמר הדור הזה דור רע הוא אות הוא מבקש ואות לא ינתן-לו בלתי אם-אות יונה (הנביא): 30 כי כאשר היה יונה לאנשי נינוה לאות כן יהיה גם-בן-האדם לדור הזה: 31 מלכת תימן תעמד למשפט עם-אנשי הדור הזה והרשיעה אותם כי באה מקצות הארץ לשמע את-חכמת שלמה והנה יש-פה גדול משלמה: 32 אנשי נינוה יעמדו למשפט עם-הדור הזה והרשיעהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה יש-פה גדול מיונה: 33 אין מדליק-נר לשום בסתר או-תחת האיפה כי ישמהו על המנורה למען יראו באי הבית את-אורו: 34 נר הגוף הוא העין לכן עינך כי-תהיה תמימה גם כל-גופך יאור ובהיותה רעה וחשך גם-גופך: 35 על-כן השמר-לך פן-יחשך האור אשר בקרבך: 36 והנה אם-גופך כלו אור ואין בו כל-דבר-חשך אז יאור כלו כאלו יאיר לך הנר בברק נגהו: 37 ויהי בדברו ויבקש ממנו פרוש אחד לאכל אתו לחם ויבא הביתה ויסב: 38 וירא הפרוש ויתמה אשר לא-נטל ידיו ראשונה לפני הסעודה: 39 ויאמר אליו האדון הן עתה הפרושים מטהרים אתם את-הכוס והקערה מחוץ וקרבכם מלא גזל ורשע: 40 הכסילים הלא עשה חוצו של דבר גם-עשה את-תוכו: 41 אבל-תנו לצדקה את אשר-בם והנה הכל טהור לכם: 42 אוי לכם הפרושים המעשרים את-המנתא ואת-הפיגם ואת כל-הירק ומניחים את-המשפט ואת אהבת אלהים ועליכם לעשות את-אלה ולא להניח גם את-אלה: 43 אוי לכם הפרושים כי תאהבו לשבת ראשנים בבתי כנסיות ושישאלו בשלומכם בשוקים: 44 אוי לכם (הסופרים והפרושים החנפים) כי אתם כקברים אשר אינם נכרים ובני האדם מתהלכים עליהם ולא ידעו: 45 ויען אחד מחכמי התורה ויאמר אליו רבי בדבריך אלה תחרף גם-אתנו: 46 ויאמר אוי לכם חכמי התורה גם אתם כי עמסים אתם על-בני האדם משאות כבדים מסבל ואתם בעצמכם אינכם נגעים במשאות גם-באחת מאצבעותיכם: 47 אוי לכם כי-בונים אתם נפשות על-קברות הנביאים ואבותיכם הרגו אותם: 48 ובכן עדים אתם ורוצים במעשי אבותיכם כי המה הרגו אותם ואתם בונים את-קבריהם: 49 בעבור זאת גם-אמרה חכמת האלהים אשלח אליהם נביאים ושליחים ומהם יהרגו וירדפו: 50 למען ידרש מן-הדור הזה דם כל-הנביאים אשר נשפך למן-הוסד הארץ: 51 מדם-הבל עד-דם זכריהו אשר נהרג בין המזבח ולבית אכן אמר אני לכם דרוש ידרש מן-הדור הזה: 52 אוי לכם חכמי התורה כי-הסירתם את-מפתח הדעת אתם לא-באתם ואת-הבאים מנעתם: 53 ויהי כדברו להם את-הדברים האלה ויחלו הסופרים והפרושים לצרר אותו מאד ולהקשות לו דברים הרבה: 54 ויארבו לו ללכד דבר מפיהו למען ימצאו עליו עלילת דברים:

פרק הבא, הבשורה הקדושה על-פי לוקס, הברית החדשה