פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי לוקס, הברית החדשה

הבשורה הקדושה על-פי לוקס פרק יב

יב   ויהי עד-כה ועד-כה בהתאסף רבבות עם עד כי-לחצו איש את-רעהו ויחל לדבר אל-תלמידיו לאמר בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה: 2 ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ולא סתום אשר לא יודע: 3 לכן כל-אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת-אשר לחשתם בחדרים קרא יקרא מעל-הגגות: 4 ואני אמר לכם ידידי אל-תיראו מן-הממיתים את-הגוף ואחרי-כן אין-לאל ידם להרע עוד: 5 אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את-אשר בידו להמית ואחר להשליך אל-גיהנם אכן אני אמר לכם אותו תיראון: 6 הלא תמכרנה חמש צפרים בשני אסרים ואין-אחת מהן נשכחת לפני האלהים: 7 ואתם גם-שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל-תיראו יקרתם מצפרים רבות: 8 ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן-האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים: 9 והמכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים: 10 וכל אשר ידבר חרפה על-בן-האדם יסלח לו והמגדף את-רוח הקדש לא יסלח לו: 11 וכאשר יביאו אתכם אל-בתי כנסיות ולפני הרשיות והשליטים אל-תדאגו איך תצטדקו ובמה תצטדקו ומה-תדברו: 12 כי-רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את-הנכון לדבר: 13 ויאמר אליו אחד מן-העם רבי אמר-נא אל-אחי ויחלק אתי את-הירשה: 14 ויאמר אליו בן-אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק: 15 ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות קניניו: 16 וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה: 17 ויחשב בלבו לאמר מה-אעשה כי אין-לי מקום לאסוף את-תבואתי: 18 ויאמר את-זאת אעשה הרס אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את-כל-יבולי וטובי: 19 ואמר לנפשי נפשי יש-לך טובה הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי: 20 והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את-נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה: 21 זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים: 22 ויאמר אל-תלמידיו לכן אני אמר לכם אל-תדאגו לנפשכם מה-תאכלו ולא לגופכם מה-תלבשו: 23 הנפש יקרה היא מן-המזון והגוף יקר מן-המלבוש: 24 התבוננו אל-הערבים אשר לא יזרעו ולא יקצרו וגם-אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה-יקרים אתם מן-העוף: 25 ומי-זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על-קומתו: 26 ועתה הן-מעט מזער לעשות לא תוכלו וליותר מה-תדאגו: 27 התבוננו אל-השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם גם-שלמה בכל-הדרו לא-היה לבוש כאחת מהנה: 28 ואם-ככה ילביש אלהים את-חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי-אתכם קטני אמונה: 29 גם-אתם אל-תדרשו מה-תאכלו ומה-תשתו ואל-תהלכו בגדלות: 30 כי את-כל-אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי-צריכים אתם לאלה: 31 אך דרשו את-מלכות האלהים ונוסף לכם כל-אלה: 32 אל-תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות: 33 מכרו את-אשר לכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא-יקרב אליו וסס לא יאכלהו: 34 כי-במקום אוצרכם שם יהיה גם-לבבכם: 35 מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים: 36 ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן-החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו-לו כרגע: 37 אשרי העבדים ההם אשר האדון בבואו ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם והלך ושרת אותם: 38 ואם-יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וימצא כן אשרי העבדים ההם: 39 וזאת דעו כי אלו ידע בעל הבית באי-זו שעה יבוא הגנב כי-עתה שקד ולא-נתן לחתר את-ביתו: 40 לכן גם-אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן-האדם: 41 ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את-המשל הזה אם-גם לכל-אדם: 42 ויאמר האדון מי-הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על-עבדיו לתת את-ארחתם בעתו: 43 אשרי העבד ההוא אשר יבא אדניו וימצאהו עשה כן: 44 אמת אגיד לכם כי על-כל אשר-יש-לו יפקידהו: 45 והעבד ההוא אם-יאמר בלבו מאחר אדני לבוא והחל להכות את-העבדים ואת-השפחות ולאכל ולשתות ולשכר: 46 בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא-יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו ושם את-חלקו עם-הסוררים: 47 והעבד ההוא אשר ידע את-רצון אדניו ולא הכין ולא-עשה כרצונו יכה מכות רבות: 48 ואשר לא-ידע ועשה דברים אשר הוא חיב עליהם מכות לא-יכה כי אם-מעט כי כל-איש אשר נתן-לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר: 49 אני באתי לשלח אש בארץ ומה-חפצתי כי כבר בערה: 50 ויש לי להטבל טבילה אחת ומה-יצר לי עד כי-תכלה: 51 האמרים אתם שבאתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם-מחלקת: 52 כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על-שנים ושנים על-שלשה: 53 האב יחלק על-הבן והבן על-האב האם על-הבת והבת על-האם החמות על-הכלה והכלה על-החמות: 54 ויאמר גם אל-המון העם כראתכם את-העב עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה: 55 ואם-נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא: 56 החנפים ידעים אתם לבחן את-פני הארץ והשמים ואת-העת הזאת איך לא תבחנו אתה: 57 מדוע מעצמכם אינכם דנים דין אמת: 58 כי בלכתך אל-השר עם-איש ריבך השתדל להנצל ממנו בעודך בדרך פן-יסחב אותך אל-השפט והשפט ימסרך אל-השוטר והשוטר ישליכך אל-בית הכלא: 59 ואני אמר לך לא תצא משם עד אם-שלמת גם את-הפרוטה האחרונה:

פרק הבא, הבשורה הקדושה על-פי לוקס, הברית החדשה