פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי לוקס, הברית החדשה

הבשורה הקדושה על-פי לוקס פרק כ

כ   ויהי היום והוא מלמד את-העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם-הזקנים: 2 ויאמרו אליו אמר-נא לנו באי-זו רשות אתה עשה את-אלה ומי הוא הנתן לך את-הרשות הזאת: 3 ויען ויאמר אליהם אף-אני אשאלכם דבר ואמרו לי: 4 טבילת יוחנן המשמים היתה אם-מבני אדם: 5 ויועצו יחדו לאמר אם-נאמר מן-השמים ואמר למה זה לא האמנתם בו: 6 ואם-נאמר מבני אדם וסקלנו כל-העם כי-ברור להם שיוחנן נביא היה: 7 ויענו לא ידענו מאין: 8 ויאמר ישוע אליהם גם-אני לא אמר לכם באי-זו רשות אני עשה אלה: 9 ויען וידבר אל-העם את-המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתנהו ביד כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים: 10 ולמועד שלח עבד אל-הכרמים לתת-לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם: 11 ויסף שלח עבד אחר ויכו גם-אתו ויבזהו וישלחהו ריקם: 12 ויסף לשלח שלישי וגם-אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה: 13 ויאמר בעל-הכרם מה-אעשה אשלחה את-בני את-ידידי אולי יראו אתו וייראו מפניו: 14 וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי-לנו הירשה: 15 ויגרשו אותו אל-מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה-יעשה להם בעל-הכרם: 16 יבוא ויאבד את-הכרמים ההם ויתן את-הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה: 17 ויבט-בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה: 18 כל הנפל על-האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו: 19 ויבקשו ראשי הכהנים והסופרים לשלח-ידם בו בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את-המשל הזה: 20 ויארבו-לו וישלחו מארבים מתחפשים כהלכי תם למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל-השררה וביד ההגמון: 21 וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא-תשא פנים כי באמת מורה אתה את-דרך אלהים: 22 המתר לנו לתת-מס לקיסר אם-לא: 23 וידע את-נכליהם ויאמר להם: 24 מה-תנסוני הראוני דינר הצורה והמכתב אשר עליו של-מי הם ויענו ויאמרו של-קיסר: 25 ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את-אשר לקיסר ולאלהים את-אשר לאלהים: 26 ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על-מענהו ויחרישו: 27 ויקרבו אנשים מן-הצדוקים האמרים אין תחית המתים וישאלהו לאמר: 28 מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין-לו ולקח אחיו את-אשתו והקים זרע לאחיו: 29 והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת ובנים אין לו: 30 ויקח אתה השני וימת גם-הוא לא-בנים: 31 ויקח אתה השלישי וכדבר הזה עשו אף-השבעה ולא-הניחו בנים וימותו: 32 ובאחרונה מתה גם-האשה: 33 והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי-היתה לשבעה לאשה: 34 ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה: 35 והזכים לעולם הבא ולתחית המתים לא-ישאו נשים ולא תנשאנה: 36 כי לא-יוכלו למות עוד כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה: 37 וגם-משה רמז בסנה שיקומו המתים בקראו את-יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב: 38 והאלהים לא אלהי המתים הוא כי אם-אלהי החיים כי כלם חיים לו: 39 ויענו אנשים מן-הסופרים רבי יפה דברת: 40 ולא-מצאו עוד את-לבם לשאל אותו דבר: 41 ויאמר אליהם איך יאמרו למשיח שהוא בן-דוד: 42 ודוד בעצמו אמר בספר תהלים נאם-יהוה לאדני שב לימיני: 43 עד-אשית איביך הדם לרגליך: 44 הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו: 45 ויאמר אל-תלמידיו באזני כל-העם: 46 הזהרו מן-הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים שישאלו בשלומם בשוקים ולשבת ראשנים בבתי כנסיות ולהסב ראשנים בסעודות: 47 הבלעים את-בתי האלמנות ומאריכים בתפלתם למראה עינים המה משפט גדול יתר מאד ישפטו:

פרק הבא, הבשורה הקדושה על-פי לוקס, הברית החדשה