פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי לוקס, הברית החדשה

הבשורה הקדושה על-פי לוקס פרק כד

כד   ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל-הקבר ותביאינה את-הסמים אשר הכינו ועמהן נשים אחרות: 2 ותראינה והנה האבן גלולה מן-הקבר: 3 ותבאנה אל-תוכו ולא מצאו את-גוית האדון ישוע: 4 ויהי הנה נבכות על-הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים: 5 ויפל פחד עליהן ותשתחוינה פניהן ארצה ויאמרו אליהן מה-תבקשנה את-החי בין המתים: 6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר-דבר אליכן בעודנו בגליל לאמר: 7 כי צריך בן-האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום: 8 ותזכרנה את-דבריו: 9 ותשבנה מן-הקבר ותגדנה את כל-הדברים האלה לעשתי העשר ולכל-הנשארים: 10 ואלה הן אשר הגידו אל-השליחים את-הדברים האלה מרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות: 11 ודבריהן היו כדברי-ריק בעיניהם ולא האמינו להן: 12 ויקם פטרוס וירץ אל-הקבר וישקף ולא-ראה כי אם-התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על-אשר נהיה: 13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל-כפר אחד הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס: 14 והם נדברו איש אל-רעהו על-כל-הקרות האלה: 15 ויהי הם מדברים ומתוכחים יחד והנה ישוע עצמו נגש וילך אתם: 16 ועיניהם אחוזות ולא יכירהו: 17 ויאמר אליהם מה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ויעמדו ופניהם זעפים: 18 ויען אחד מהם ושמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ולא ידעת את-אשר נעשה בתוכה בימים האלה: 19 ויאמר אליהם ומה היא ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל-העם: 20 וכהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט-מות ויצלבהו: 21 ואנחנו קוינו כי זה-הוא העתיד לגאל את-ישראל ועתה זה שלשת ימים היום מאז נעשו אלה: 22 אלא שגם-נשים מקרבנו החרידנו אשר-קדמו בבקר לבא אל-הקבר: 23 ולא מצאו את-גויתו ותבאנה ותגדנה כי ראו גם-מראה מלאכים האמרים כי-הוא חי: 24 וילכו אנשים משלנו אל-הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו: 25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר-דברו הנביאים: 26 הלא על-המשיח היה לסבל את-כל-זאת ולהכנס בכבודו: 27 ויחל ממשה ומכל-הנביאים ויבאר להם את-כל-הכתובים הנאמרים עליו: 28 ויקרבו אל-הכפר אשר-הם הלכים שמה וישם פניו ויהי כהלך לו לדרכו: 29 ויפצרו-בו לאמר שבה אתנו כי עת-ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם: 30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את-הלחם ויברך ויבצע ויתן להם: 31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם: 32 ויאמרו איש אל-רעהו הלא בער היה לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתר-לנו את הכתובים: 33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את-עשתי העשר ואת-אשר אתם והם נקהלים יחד: 34 ואמרים אכן קם האדון מן-המתים ונראה אל-שמעון: 35 ויספרו גם-הם את אשר קרם בדרך ואת אשר הכירהו בבציעת הלחם: 36 עודם מדברים כדברים האלה וישוע עצמו עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם: 37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי-רוח הם ראים: 38 ויאמר אליהם מה-לכם כי תבהלו ולמה תעלינה מחשבות בלבבכם: 39 ראו את-ידי ואת-רגלי כי אנכי הוא מששוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים בי: 40 ויהי כאשר דבר את-הדברים האלה הראה אתם את ידיו ואת רגליו: 41 והם עוד לא האמינו משמחה ויתמהו ויאמר אליהם היש-לכם פה אכל: 42 ויתנו לו חתיכת דג צלוי (ומעט צוף דבש): 43 ויקח ויאכל לעיניהם: 44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל-הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים: 45 אז פתח את-לבם להבין את-הכתובים: 46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן-המתים ביום השלישי: 47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל-הגוים החל מירושלים: 48 ואתם עדי הדברים האלה: 49 והנני שולח לכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי-תלבשו עז ממרום: 50 ויוציאם אל-מחוץ לעיר עד-בית היני וישא את-ידיו ויברכם: 51 ויהי בברכו אתם ויפרד מעליהם וינשא השמימה: 52 והם השתחוו-לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה: 53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את-האלהים אמן:

הבשורה הקדושה על-פי יוחנן, הבשורה הקדושה על-פי לוקס, הברית החדשה