פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי לוקס, הברית החדשה

הבשורה הקדושה על-פי לוקס פרק ט

ט   ויקרא אל-שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל-השדים ולרפא חליים: 2 וישלחם לקרא את-מלכות האלהים ולרפא את-החלים: 3 ויאמר להם אל-תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא-לחם ולא-כסף ואל-יהיה לאיש מכם שתי כתנות: 4 והבית אשר תבאו בו שם שבו-לכם ומשם צאו: 5 וכל אשר לא-יקבלו אתכם צאו מן-העיר ההיא ונערו את-העפר מעל רגליכם לעדות בהם: 6 ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את-הבשורה ומרפאים בכל-מקום: 7 והורדוס שר הרבע שמע את-כל-אשר נעשה (על-ידו) ותפעם רוחו כי-יש אשר אמרו יוחנן נעור מן-המתים: 8 ויש אשר אמרו אליהו נראה ואחרים אמרו קם נביא אחד מן-הנביאים הקדמונים: 9 ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את-ראש יוחנן מעליו ומי-זה אשר אני שמע עליו כדברים האלה ויבקש לראותו: 10 וישובו השליחים ויספרו-לו את-כל-אשר עשו ויקחם אליו ויסר עמהם לבדם אל-מקום שומם אשר לעיר הנקראה בית-צידה: 11 והמון העם ידעו וילכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על-מלכות האלהים וירפא את-הצריכים לרפואה: 12 והיום רפה לערב ושנים העשר נגשו ויאמרו אליו שלח-נא את-העם וילכו אל-הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון ולמצא מזון כי-פה במקום שומם אנחנו: 13 ויאמר אליהם תנו-אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם-חמשת ככרות-לחם ודגים שנים בלתי אם-נלך ונקנה-אכל לכל-העם הזה: 14 כי היו כחמשת אלפי-איש ויאמר אל-תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים איש השורה האחת: 15 ויעשו-כן ויושיבו את-כלם: 16 ויקח את-חמשת ככרות הלחם ואת-שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם: 17 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן-הפתותים הנותרים להם מלא שנים עשר סלים: 18 ויהי הוא מתפלל לבדו ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר המון העם מה-אמרים לי מי-אני: 19 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים קם נביא אחד מן-הנביאים הקדמונים: 20 ויאמר אליהם ואתם מה-תאמרו לי מי-אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה: 21 והוא העיד בם ויצום לבלתי הגיד לאיש את-הדבר הזה: 22 ויאמר צריך בן-האדם לענת הרבה והזקנים וראשי הכהנים והסופרים ימאסהו ויהרג וביום השלישי קום יקום: 23 ואל-כלם אמר איש כי-יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ונשא את-צלובו יום יום והלך אחרי: 24 כי החפץ להציל את-נפשו תאבד נפשו ממנו והמאבד את-נפשו למעני הוא יצילנה: 25 כי מה-יועיל האדם שיקנה את כל-העולם ואבד והשחית את-נפשו: 26 כי האיש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן-האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים: 27 ובאמת אני אמר לכם יש מן-העמדים פה אשר לא-יטעמו מות עד כי-יראו את-מלכות האלהים: 28 ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את-פטרוס ואת-יוחנן ואת-יעקב ויעל אל-ההר להתפלל שם: 29 ויהי בהתפללו וישתנו פניו ולבושו הלבין והבריק: 30 והנה שני אנשים מדברים אתו משה ואליהו: 31 המה נראו בכבודם והגידו את-אחריתו אשר ימלאנה בירושלים: 32 ופטרוס ואשר אתו נרדמים ויקיצו ויראו את-כבודו ואת-שני האנשים העמדים עליו: 33 ויהי כהפרדם מעמו ויאמר פטרוס אל-ישוע מורה טוב לנו להיות פה נעשה-נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה-דבר: 34 עוד הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בתוך הענן ויחרדו: 35 והנה קול מן-הענן אמר זה-בני ידידי אליו תשמעון: 36 ובהשמע הקול נמצא ישוע לבדו והמה החשו ולא-הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו: 37 ויהי ממחרת ברדתם מן-ההר ויצא עם-רב לקראתו: 38 והנה איש אחד מן-העם זעק לאמר אנא רבי פנה-נא אל-בני כי יחיד הוא לי: 39 והנה כי אחז בו רוח הוא מצעק פתאם והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו וידכא אתו: 40 ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו: 41 ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד-מתי אהיה עמכם ואשא אתכם הבא את-בנך הנה: 42 ויהי אך הקריב לבוא הפילו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את-הנער וישיבהו לאביו: 43 וישתוממו כלם על-גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על-כל אשר עשה ויאמר ישוע אל-תלמידיו: 44 שימו אתם באזניכם את-הדברים האלה כי עתיד בן-האדם להמסר בידי בני-אדם: 45 והמה לא הבינו את-המאמר הזה ויהי נעלם מדעתם וייראו לשאל אתו על-המאמר הזה: 46 ויעל על-לבבם לחשוב מי הגדול בהם: 47 וידע ישוע את-מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו: 48 ויאמר אליהם המקבל את-הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול: 49 ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו כי איננו הולך עמנו: 50 ויאמר ישוע אליו אל-תכלאו כי כל אשר איננו לצרינו לנו הוא: 51 ויהי כאשר קרבו ימי העלותו וישם את-פניו ללכת ירושלים: 52 וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל-אחד מכפרי השמרונים להכין לו: 53 ולא קבלהו כי פניו הלכים ירושלים: 54 ויראו יעקב ויוחנן תלמידיו ויאמרו אדנינו התרצה ונאמר שתרד אש מן-השמים ותאכלם (כאשר עשה אליהו): 55 ויפן ויגער-בם (ויאמר הלא ידעתם בני רוחו של מי אתם: 56 כי בן-האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם-להושיע) וילכו להם אל-כפר אחר: 57 ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל-כל-אשר תלך: 58 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש מאורות ולעוף השמים קנים ובן-האדם אין-לו מקום להניח ראשו: 59 ואל-איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן-לי ואלכה בראשונה לקבר את-אבי: 60 ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את-מתיהם ואתה לך הודע את-מלכות האלהים: 61 ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני רק הניחה-לי בראשונה להפטר מבני ביתי: 62 ויאמר ישוע השם ידו על-המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים:

פרק הבא, הבשורה הקדושה על-פי לוקס, הברית החדשה