פרק קודם, מעשי השליחים, הברית החדשה

מעשי השליחים פרק ב

ב   וביום מלאת שבעת השבעות נאספו כלם לב אחד: 2 ויהי קול רעש מן-השמים פתאם כקול רוח סערה וימלא את-כל-הבית אשר הם ישבים בו: 3 ותראינה אליהם לשנות מתפרדות במראה אש ותנוח אחת אחת על כל-אחד מהם: 4 וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח לספר: 5 ובירושלים שכנו יהודים יראי אלהים מבין כל-גוי אשר תחת כל השמים: 6 ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם-רב ויהיו נבכים כי כל-איש שמע אתם מדברים כשפת ארצו: 7 וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל-רעהו הנה המדברים האלה הלא כלם בני הגליל המה: 8 ואיך שמעים אנחנו אתם איש כשפת-ארץ מולדתנו: 9 פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא: 10 פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על-יד קוריני והבאים מרומי יהודים וגרים: 11 כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים: 12 ויתמהו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל-אחיו מה-זאת: 13 ואחרים לעגו ויאמרו כי-מלאי עסיס המה: 14 אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את-קולו וידבר אליהם לאמר אנשי יהודה וישבי ירושלים כלם זאת ידע תדעו והאזינו אל-דברי: 15 כי האנשים האלה לא שכורים המה כאשר אמרתם כי שלש שעות ביום עתה: 16 והוא האמור על-ידי יואל הנביא: 17 והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את-רוחי על-כל-בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון: 18 וגם על-עבדי ועל-שפחותי בימים ההמה אשפך את-רוחי ונבאו: 19 ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן: 20 השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא: 21 והיה כל אשר-יקרא בשם-יהוה ימלט: 22 אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על-ידו בתוככם כאשר ידעתם גם-אתם: 23 אתו הנמסר על-פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקדם לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם: 24 ואלהים הקימו מן-המתים בהתירו את-חבלי המות לפי שלא היה בידו להחזיק בו: 25 כי-דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל-אמוט: 26 לכן שמח לבי ויגל כבודי אף-בשרי ישכן לבטח: 27 כי לא-תעזב נפשי לשאול לא-תתן חסידך לראות שחת: 28 תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את-פניך: 29 אנשים אחים הניחו לי ואדברה אליכם כאשר עם לבבי דוד אבינו מת ונקבר וקבורתו אתנו היא עד-היום הזה: 30 והוא נביא וידע את-השבועה אשר נשבע לו האלהים (להקים את המשיח כפי הבשר) מפרי חלציו להושיבו על-כסאו: 31 לכן בחזותו למרחוק דבר על-תקומת המשיח כי לא-נעזבה נפשו לשאול וגם-בשרו לא-ראה שחת: 32 הוא ישוע אשר הקים אלהים מן-המתים ואנחנו כלנו עדיו: 33 ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת אביו את-הבטחת רוח הקדש וישפך את-אשר אתם ראים ושמעים: 34 כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם-יהוה לאדני שב לימיני: 35 עד-אשית איביך הדם לרגליך: 36 לכן ידע-נא בית-ישראל כלו ברור כי האלהים שם את-ישוע זה אשר צלבתם לאדון ולמשיח: 37 ויהי כשמעם התעצבו אל-לבם ויאמרו אל-פטרוס ואל-שאר השליחים אנשים אחים מה-נעשה: 38 ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל-איש מכם לשם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את-מתנת רוח הקדש: 39 כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל-אשר קרא יהוה אלהינו להם: 40 ויעד עוד בהם בדברים אחרים הרבה ויזהירם לאמר המלטו נא מן-הדור העקש הזה: 41 ויקבלו את-דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש: 42 ויהיו שקדים על-תורת השליחים ועל-ההתחברות ועל-בציעת הלחם ועל-התפלה: 43 ותפל אימה על-כל-נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על-ידי השליחים בירושלים (ואימה גדולה היתה על-כלם): 44 וכל-המאמינים התאחדו יחד וכל-אשר להם היה לנחלת כלם: 45 וימכרו את-אחזתם ואת-רכושם ויחלקו לכלם לאיש איש די מחסורו: 46 ויום יום היו שקדים להיות במקדש לב אחד ויבצעו את-הלחם בבית בבית: 47 ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את-האלהים וימצאו חן בעיני כל-העם והאדון הוסיף יום יום על-העדה את-הנושעים:

פרק הבא, מעשי השליחים, הברית החדשה