פרק קודם, מעשי השליחים, הברית החדשה

מעשי השליחים פרק כז

כז   וכאשר נגמר דיננו לעבר באניה אל-איטליא מסרו את-פולוס ומקצת אסירים אחרים אל-שר המאה לגדוד אגוסטוס ושמו יוליוס: 2 ונרד באניה אדרמטית נכונה ללכת על-פני חוף אסיא ונעבר הימה ויהי אתנו ארסטרכוס מקדון מן-תסלוניקי: 3 וממחרת הגענו לצידון ויוליוס עשה חסד עם-פולוס וינח לו ללכת אל-מידעיו למען ישיבו נפשו: 4 ונלך משם ונעבר בסביבות קיפרוס כי הרוחות היו לנגדנו: 5 ונעבר את-הים אשר לפני קיליקיא ופמפוליא ונבא אל-מורא אשר בלוקיא: 6 וימצא-שם שר המאה אניה אלכסנדרית באה לאיטליא ויעבירנו אל-תוכה: 7 והאניה הלכה בכבדות ימים רבים ואחרי אשר יגענו ובאנו אל-מול קנידוס לא הניחנו הרוח לחתר אל-היבשה ונעבר מצד קריטי על-פני הר סלמוני: 8 ואחרי אשר עברנו בתלאות באנו למקום אחד קלי לימנס שמו וקרובה לו עיר ושמה לסיא: 9 ויהי מקץ ימים רבים הגיעה עת הסכנה לירדי הים כי גם-הצום כבר עבר ויזהר אתם פולוס: 10 ויאמר אליהם אנשים ראה אני כי הליכתנו תהיה אך-זדון ונזק גדול לא למשא ולאניה לבד כי אם-גם לנפשותינו: 11 ושר המאה שמע אל-רב החבל ואל-בעל האניה ואל-דברי פולוס לא שמע: 12 ובאשר החוף לא טוב לעמד-בו בימי הסתו יעצו הרבים לעבר משם כי אמרו אולי נוכל הגיע לפיניכס וישבנו שם בימי הסתו והוא חוף בקריטי פונה לפאת דרום מערבה ולפאת צפון מערבה: 13 ורוח נשבת לאט מן-הדרום והם חשבים שתצלח עצתם ויעלו העוגין ויעברו לעמת שפת אי קריטי: 14 וכמעט אחר כן ותפגע באי רוח נחשל אשר אוריקלידון יקרא לה: 15 ותטרף האניה ולא-יכלה לעמד נגד הרוח ונרף ידינו ממנה וננדף: 16 ותרץ האניה אל-עבר אי-קטן קלודה שמו וכמעט לא יכלנו לאחז העברה: 17 ואחרי משכם אותה אליהם הביאו לעזרתם כל-אשר השיגה ידם ויחבשו את-דפני האניה ומיראתם פן-יפלו אל-בין רכסי החול הורידו את הקלעים ונעבר הלאה: 18 ויהי הסער הולך וסער עלינו וממחרת הטילו את-המשא אל-הים: 19 וביום השלישי הטילו בידיהם את-כלי האניה אל-הים: 20 ויהי ימים רבים גם-השמש גם-הכוכבים לא נראו והסערה חזקה עלינו עד-מאד ותכרת ממנו כל-תקוה: 21 ופולוס עמד בתוכם אחרי האריכם בצום ויאמר אנשים לו שמעתם אלי ולא יצאתם מקריטי כי אז לא קרנו הנזק הזה במריכם: 22 ועתה אני אמר אליכם חזקו ואמצו כי לא-תאבד נפש מכם בלתי האניה לבדה: 23 כי-בלילה הזה נצב עלי מלאך האלהים אשר-לו אנכי ואשר אני עבד אתו: 24 ויאמר אל-תירא פולוס עוד עמוד תעמד לפני קיסר ועתה הנה נתן-לך האלהים את-כל-ההלכים אתך באניה: 25 על-כן אנשים חזקו ואמצו כי מאמין אני לאלהים כי-כן יהיה כאשר נאמר אלי: 26 אך השלך נשלך אל-אחד האיים: 27 ויהי כבוא ליל ארבעה עשר לטלטולנו בים אדריה כחצות הלילה ויחשבו המלחים כי-קרבה להם יבשת: 28 ויורידו את-האנך וימצאו עמק הים עשרים קומה ויעברו מעט ויורידו את-האנך שנית וימצאו קומות חמש עשרה: 29 וייראו פן-יפגעו בשני הסלעים וישליכו מעל-אחורי האניה ארבעה עוגינים אל-הים ויכספו לאור היום: 30 והמלחים בקשו לברח מן-האניה ויורידו את-העברה אל-הים באמרם כי יש את-נפשם לשלח עוגינים גם-מראש האניה: 31 ויאמר פולוס אל-שר המאה ואל-אנשי הצבא לאמר אם-הם לא-יעמדו עתנו באניה לא תוכלו אתם להנצל: 32 ויקצצו אנשי הצבא את-חבלי העברה ויתנוה לנפול: 33 והבקר טרם יאור ויבקש פולוס מכלם לטעם-לחם לאמר היום יום ארבעה עשר אשר חכיתם בצום ולא טעמתם לחם: 34 על-כן קרא אני אתכם לטעם לחם כי הוא לתשועתכם כי איש מכם לא-יפל משערת ראשו ארצה: 35 הוא דבר את-הדברים האלה והוא לקח את-הלחם ויודה לאלהים לפני כלם ויבצע ויחל לאכל: 36 ויאמץ לב כלם ויטעמו-אכל גם-המה: 37 ואנחנו כל-נפש אשר באניה מאתים ושבעים ושש: 38 ויאכלו לשבעה ויקלו מעל-האניה ויטילו את-הצדה אל-הים: 39 הבקר אור והם לא הכירו את-הארץ אבל ראו כמפרץ הים וחוף לו ויועצו לנהג אליו את-האניה אם-יוכלו: 40 ויגדעו את-העוגינים ויעזבום לים ויתירו גם-את-מיתרי המנהיג ויפרשו מפרש התרן אל-פני הרוח ויבקשו לבא אל-החוף: 41 ויפגעו במקום אשר הים משני עבריו ותדבק-בו האניה ותעמד ראשה לא ינוע ואחוריה נשברו משאון הגלים: 42 ותהי עצת אנשי הצבא להמית את-האסירים פן-ישחה איש מהם ונמלט: 43 ושר המאה חפץ להציל את-פולוס וינא את-עצתם ויאמר הידע לשחות ירד ויעבר ליבשה בראשנה והנשארים אלה על-קרשים ואלה על-שברי האניה: 44 ויהי-כן וימלטו כלם אל-היבשה:

פרק הבא, מעשי השליחים, הברית החדשה