פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי מרקוס, הברית החדשה
י ויקם משם וילך אל-גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם: 2 ויגשו אליו הפרושים לנסותו וישאלהו ויאמרו היוכל איש לשלח את-אשתו: 3 ויען ויאמר אליהם מה-צוה אתכם משה: 4 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח: 5 ויען ישוע ויאמר אליהם מפני קשי לבבכם כתב לכם את-המצוה הזאת: 6 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה ברא אתם אלהים: 7 על-כן יעזב-איש את-אביו ואת-אמו ודבק באשתו: 8 והיו שניהם לבשר אחד ואם-כן אפוא אינם עוד שנים כי אם-בשר אחד: 9 לכן את אשר-חבר אלהים לא יפרידנו אדם: 10 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על-זאת: 11 ויאמר אליהם המשלח את-אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה: 12 ואשה כי תעזב אישה והיתה לאיש אחר נאפת היא: 13 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאים אתם: 14 וירא ישוע וירע לו ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל-תמנעום כי לאלה מלכות האלהים: 15 אמן אמר אני לכם כל אשר-לא יקבל את-מלכות האלהים כילד לא-יבא בה: 16 ויחבקם וישת ידיו עליהם ויברכם: 17 ויהי בצאתו לדרך והנה-איש רץ לקראתו ויכרע לפניו וישאל אותו לאמר רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם: 18 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב כי אם אחד והוא האלהים: 19 הן ידעת את-המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא-תענה עד שקר לא תעשק כבד את-אביך ואת-אמך: 20 ויען ויאמר אליו רבי את-כל-אלה שמרתי מנעורי: 21 ויבט-בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את-כל-אשר-לך ותן לעניים ויהי-לך אוצר בשמים ובוא שא את-הצלוב ולך אחרי: 22 ויצר-לו על-הדבר הזה ויעצב וילך לו כי-הון רב היה לו: 23 ויבט ישוע סביב ויאמר אל-תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא במלכות האלהים: 24 ויבהלו התלמידים על-דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על-חילם לבוא אל-מלכות האלהים: 25 נקל לגמל לעבר בנקב המחט מבוא עשיר אל-מלכות האלהים: 26 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אל-אחיו ומי-אפוא יוכל להושע: 27 ויבט-בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל-דבר: 28 ויחל פטרוס לאמר אליו הן אנחנו עזבנו את-הכל ונלך אחריך: 29 ויען ישוע ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את-ביתו או את-אחיו או את-אחיותיו או את-אביו או את-אמו או את-אשתו או את-בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה: 30 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל-הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ולעולם הבא חיי עולם: 31 ואולם רבים מן-הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים: 32 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים והולכים אחריו בחרדה ויוסף לקחת אליו את-שנים העשר ויחל להגיד להם את-אשר יקרהו לאמר: 33 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן-האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים: 34 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום: 35 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי חפצים אנחנו שתעשה לנו את-אשר נשאל ממך: 36 ויאמר אליהם מה-אויתם כי-אעשה לכם: 37 ויאמרו אליו תנה-לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך: 38 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם התוכלו לשתות את-הכוס אשר אני שתה ולהטבל הטבילה אשר אני נטבל: 39 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את-הכוס אשר-אני שתה תשתו והטבילה אשר אני נטבל תטבלו: 40 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתת בלתי לאשר הוכן להם: 41 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס אל-יעקב ויוחנן: 42 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים להשתרר על-הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם: 43 ולא יהיה כן בקרבכם כי אם-החפץ להיות גדול בכם יהיה לכם למשרת: 44 והחפץ להיות הראש יהיה עבד לכל: 45 כי בן-האדם גם-הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם-לשרת ולתת את-נפשו כפר תחת רבים: 46 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן-טימי איש עור ישב על-יד הדרך לבקש צדקה: 47 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן-דוד ישוע חנני: 48 ויגערו-בו רבים להחשתו והוא הרבה עוד לזעק בן-דוד חנני: 49 ויעמד ישוע ויאמר קראו-לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא-לך: 50 וישלך את-שמלתו מעליו ויקם ויבא אל-ישוע: 51 ויען ישוע ויאמר אליו מה-תרצה שאעשה-לך ויאמר אליו העור רבוני אשר אראה: 52 ויאמר ישוע אליו לך-לך אמונתך הושיעה לך וכרגע נפקחו עיניו וילך אחרי ישוע בדרך: