פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי מרקוס, הברית החדשה
יב ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש אחד נטע כרם ויעש גדר סביב ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל-כרמים וילך למרחקים: 2 ולמועד שלח עבד אל-הכרמים לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם: 3 ויאחזהו ויכהו וישלחהו ריקם: 4 ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו (סקלו באבנים ו) מחצו ראשו וישלחהו בחרפה: 5 ויסף וישלח אחר וגם-אתו הרגו וכן עשו לרבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו: 6 ולו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם-אתו אליהם באחרנה כי-אמר מפני בני יגורו: 7 והכרמים ההם אמרו איש אל-רעהו הנה-זה הוא היורש לכו ונהרגהו והירשה תהיה לנו: 8 ויאחזהו ויהרגו אותו וישליכהו אל-מחוץ לכרם: 9 ועתה מה-יעשה בעל הכרם הלא יבוא ויאבד את-הכרמים ההם ונתן את-הכרם לאחרים: 10 הלא קראתם את-הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה: 11 מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו: 12 ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר-הבינו כי עליהם דבר את-המשל הזה ויניחהו וילכו: 13 וישלחו אליו אנשים מן-הפרושים ומאנשי הורדוס לתפש אתו בדברו: 14 ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי-איש אמת אתה ולא-תגור מפני איש כי לא תשא פני איש ובאמת מורה אתה את-דרך האלהים הנכון לתת מס אל-קיסר אם-לא הנתן אם-לא נתן: 15 והוא ידע את-חנפתם ויאמר אליהם מה-תנסוני הביאו אלי דינר ואראה: 16 ויביאו ויאמר אליהם הצורה הזאת והמכתב אשר עליו של-מי הם ויאמרו אליו של-קיסר: 17 ויען ישוע ויאמר אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו: 18 ויבאו אליו מן-הצדוקים האמרים אין תחית המתים וישאלהו לאמר: 19 רבי משה כתב לנו כי ימות אחי-איש והניח אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את-אשתו והקים זרע לאחיו: 20 והנה שבעה אחים ויקח הראשון אשה וימת ולא-השאיר אחריו זרע: 21 ויקח אתה השני וימת ולא-הניח זרע וכן גם השלישי: 22 ויקחוה כל-השבעה ולא-השאירו אחריהם זרע ואחרנה לכלם מתה גם האשה: 23 ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה: 24 ויאמר ישוע אליהם הלא טעים אתם באשר לא ידעתם את-הכתובים ולא את-גבורת האלהים: 25 כי בעת קומם מן-המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי-יהיו כמלאכי השמים: 26 ועל-דבר המתים שיקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר-דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב: 27 האלהים איננו אלהי המתים כי אם-אלהי החיים לכן טועים אתם הרבה: 28 ואחד מן-הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה-היא הראשנה לכל-המצות: 29 ויען אתו ישוע הראשנה לכל-המצות שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד: 30 ואהבת את יהוה אלהיך בכל-לבבך ובכל-נפשך ובכל-מדעך ובכל-מאדך זאת היא המצוה הראשנה: 31 והשנית הדמה לה ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה: 32 ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו: 33 ולאהבה אתו בכל-לבב ובכל-מדע ובכל-נפש ובכל-מאד ולאהבה את-הרע כנפשך גדולה היא מכל-עלות וזבחים: 34 וירא ישוע כי-ענה בדעת ויאמר אליו לא-רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא-ערב עוד את-לבו לשאל אותו שאלה: 35 וישוע מלמד במקדש ויען ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח בן-דוד הוא: 36 הלא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד-אשית איביך הדם לרגליך: 37 הנה-דוד בעצמו קרא-לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו: 38 ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן-הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ושישאלו בשלומם בשוקים: 39 ולשבת ראשנים בבתי כנסיות ולהסב ראשנים בסעודות: 40 הבלעים את-בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט גדול יתר מאד ישפטו: 41 וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את-העם משימים מעות בארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה: 42 ותבא אלמנה עניה ותתן שתי פרוטות אשר הן רבע אסר: 43 ויקרא אל-תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל-הנתנים אל-ארון האוצר: 44 כי כלם נתנו מן-העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל-אשר-לה את כל-מחיתה: