פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי מרקוס, הברית החדשה

הבשורה הקדושה על-פי מרקוס פרק טו

טו   ויהי לפנות הבקר וימהרו ראשי הכהנים ועמהם הזקנים והסופרים וכל-הסנהדרין להועץ ויאסרו את-ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל-פילטוס: 2 וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת: 3 וראשי הכהנים הרבו לשטנו: 4 ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם ענו בך: 5 וישוע לא-השיב עוד אף-דבר אחד ויתמה פילטוס: 6 ומדי חג בחגו היה פוטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו: 7 ויהי איש הנקרא בשם בר-אבא אסור עם-המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד: 8 ויעל ההמון ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם: 9 ויען אתם פילטוס ויאמר רצונכם שאתיר לכם את-מלך היהודים: 10 כי ידע אשר רק-מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים: 11 וראשי הכהנים הסיתו את-ההמון לבלתי התיר להם כי אם-בר-אבא: 12 ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה-אפוא רצונכם שאעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים: 13 ויקראו עוד הצלב אתו: 14 ויאמר אליהם פילטוס מה-אפוא רעה עשה והם הרבו-עוד לקרא הצלב אתו: 15 ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויתר להם את בר-אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב: 16 ויוליכהו אנשי הצבא אל-תוך החצר הוא בית המשפט ויזעיקו את-כל-הגדוד: 17 וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו: 18 ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים: 19 ויכו על-ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על-ברכיהם וישתחוו לו: 20 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את-הארגמן וילבישהו את-בגדיו ויוציאהו לצלב אתו: 21 ואיש אחד עבר והוא בא מן-השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס ויאנסו אתו לשאת את-צלובו: 22 ויביאהו אל-גלגלתא המקום הוא מקום הגלגלת: 23 ויתנו-לו לשתות יין מסוך במר והוא לא לקח: 24 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם ויפילו עליהם גורל מה-יקח איש איש: 25 ותהי השעה השלישית ויצלבהו: 26 ומכתב דבר-אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים: 27 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו: 28 וימלא הכתוב האמר ואת-פשעים נמנה: 29 והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם ויאמרו האח אתה ההורס את-ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים: 30 הושע את-עצמך ורדה מן-הצלוב: 31 וכן גם-ראשי הכהנים עם-הסופרים התלוצצו איש אל-רעהו ויאמרו את-אחרים הושיע ואת-עצמו לא יוכל להושיע: 32 המשיח מלך ישראל ירד עתה מן-הצלוב למען נראה ונאמין וגם-הנצלבים אתו חרפוהו: 33 ובהיות השעה הששית היה חשך על-כל-הארץ עד השעה התשיעית: 34 ובשעה התשיעית ויזעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני ופרושו אלי אלי למה עזבתני: 35 וישמעו אנשים מן העמדים שם ויאמרו הנה אל-אליהו הוא קורא: 36 וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על-קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם-יבא אליהו להורידו: 37 וישוע נתן קול גדול ויפח את-נפשו: 38 ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה: 39 וירא שר המאה העמד מנגד כי בזעקו ככה יצאה נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן-האלהים: 40 וגם-נשים היו שם צפות מרחוק ובתוכן גם-מרים המגדלית ומרים אמו של-יעקב הצעיר ושל-יוסי ושלמית: 41 אשר בהיותו בגליל גם-הלכו אחריו וגם שרתהו ואחרות רבות אשר-עלו אתו ירושלים: 42 ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת: 43 ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם-הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל-פילטוס וישאל את-גופת ישוע: 44 ויתמה פילטוס על-אשר מת ויקרא אל-שר המאה וישאלהו הכבר גוע: 45 וידע מפי-שר המאה כי-כן ויתן את-גופתו מתנה ליוסף: 46 והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על-פתח הקבר: 47 ומרים המגדלית ומרים אם יוסי ראו את-המקום אשר הושם שמה:

פרק הבא, הבשורה הקדושה על-פי מרקוס, הברית החדשה