פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי מרקוס, הברית החדשה
ו ויצא משם ויבא אל-ארצו וילכו אחריו תלמידיו: 2 ויהי ביום השבת ויחל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו ויאמרו מאין לאיש הזה כאלה ומה החכמה הנתונה לו עד-אשר נעשו גבורות כאלה על-ידיו: 3 הלא הוא החרש בן-מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול: 4 ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם-בארצו ובין קרוביו ובביתו: 5 ולא יכל לעשות שם כל-גבורה רק חלשים מעטים שם ידיו עליהם וירפאם: 6 ויתמה על-חסרון אמונתם ויעבר בכפרים מסביב וילמד: 7 ויקרא אל-שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על-רוחות הטמאה: 8 ויצו עליהם אשר לא-יקחו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא מעות בחגורה: 9 ולהיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו: 10 ויאמר אליהם כי תבאו בית-איש באחד המקומות שבו-בו עד כי-תצאו משם: 11 וכל-אשר לא-יאספו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את-עפר כפות רגליכם לעדות להם (אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן-העיר ההיא): 12 ויצאו ויקראו לשוב בתשובה: 13 ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום: 14 וישמע המלך הורדוס שמעו כי נודע שמו ויאמר יוחנן המטביל נעור מן-המתים ועל-כן פעלים בו הכחות: 15 ויש אמרים כי אליהו הוא ואחרים אמרו כי-נביא הוא או כאחד הנביאים: 16 וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את-ראשו מעליו הוא קם מן-המתים: 17 כי הוא הורדוס שלח ויתפש את-יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו אשר לקחה לו לאשה: 18 כי יוחנן אמר אל-הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך: 19 ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא מצאה: 20 כי הורדוס ירא את-יוחנן באשר ידע כי-איש צדיק וקדוש הוא וישמר עליו והרבה עשה ויערב לו לשמע אתו: 21 ויהי היום המכשר כאשר עשה הורדוס משתה ביום הלדת אתו לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל: 22 ותבא בת-הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל-הנערה שאלי ממני את-אשר תחפצי ואתן לך: 23 וישבע לה לאמר כל-אשר תשאלי ממני אתן-לך עד-חצי המלכות: 24 ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את-ראש יוחנן המטביל: 25 ותמהר מאד לבוא אל-המלך ותשאל לאמר רצוני שתתן לי עתה בקערה את-ראש יוחנן המטביל: 26 ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה ובעבור המסבים עמו לא רצה להשיב פניה: 27 ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את-ראשו: 28 וילך ויכרת את-ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אל-אמה: 29 וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את-גויתו וישימוה בקבר: 30 ויקהלו השליחים אל-ישוע ויגידו לו את-כל-אשר עשו ואת-כל-אשר למדו: 31 ויאמר אליהם באו אתם לבדכם אל-מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים על-לאין-עת להם לאכול: 32 וילכו משם באניה אל-אחת החרבות לבדד: 33 וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו: 34 ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו להם כי היו כצאן אשר אין-להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה: 35 ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הנה המקום חרב והיום רד מאד: 36 שלח אותם וילכו אל-החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין-להם מה-שיאכלו: 37 ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר לתת להם לאכל: 38 ויאמר אליהם כמה ככרות-לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים: 39 ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבד על-ירק הדשא: 40 וישבו שורות שורות למאות ולחמשים: 41 ויקח את-חמשת ככרות הלחם ואת-שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את-הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת-שני הדגים חלק לכלם: 42 ויאכלו כלם וישבעו: 43 וישאו מן-הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן-הדגים: 44 והאכלים מן-הלחם היו כחמשת אלפי איש: 45 ואחרי-כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל-עבר הים אל-בית צידה עד-שלחו את-העם: 46 ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל: 47 ויהי-ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה: 48 וירא אותם מתיגעים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על-פני הים ויואל לעבור לפניהם: 49 ויראו אתו מתהלך על-פני הים ויאמרו מראה-רוח הוא ויצעקו: 50 כי-כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי-אני הוא אל-תיראו: 51 וירד אליהם באניה והרוח שככה וישתומם לבם עוד-יותר ויתמהו: 52 כי לא השכילו בדבר-ככרות הלחם מפני קשי לבבם: 53 ויעברו את-הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל-היבשה: 54 ויהי כצאתם מן-האניה ויכירהו: 55 וירוצו בכל-הככר ההוא מסביב ויחלו לשאת את-החלים במשכבות אל-כל-מקום אשר שמעו כי הוא שם: 56 ובכל-מקום אשר יבא אל-הכפרים או אל-הערים ואל-השדות שם שמו את-החולים בחוצות ויתחננו לו שיגעו רק בכנף בגדו והיה כל אשר נגעו-בו ונושעו: