פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי מרקוס, הברית החדשה

הבשורה הקדושה על-פי מרקוס פרק ז

ז   ויקהלו אליו הפרושים ואנשים מן-הסופרים אשר באו מירושלים: 2 ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בידים טמאות כלומר בלא נטילה ויוכיחו אתם: 3 כי הפרושים וכל-היהודים לא יאכלו עד-אשר נטלו את-ידיהם עד-הפרק באחזם במה-שמסרו הזקנים: 4 ואת אשר מן-השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות (ומטות): 5 וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים כפי מסרת הזקנים כי-אכלים לחם בלא נטילת ידים: 6 ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני: 7 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים: 8 כי עזבתם את-מצות אלהים להחזיק במסרת בני-אדם (טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים): 9 ויאמר אליהם יפה בטלתם את-מצות האלהים כדי שתשמרו את-המסרת שלכם: 10 כי-משה אמר כבד את-אביך ואת-אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת: 11 ואתם אמרים איש כי-יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים מה-שאתה נהנה לי: 12 ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו: 13 ותפרו את-דבר האלהים על-ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים: 14 ויקרא אל-כל-העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו: 15 אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל-קרבו כי אם-הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את-האדם: 16 כל-אשר אזנים לו לשמע ישמע: 17 ויהי כאשר שב הביתה מן-ההמון וישאלהו תלמידיו על-דבר המשל: 18 ויאמר אליהם האף-אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל-הבא אל-תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו: 19 כי לא-יבוא בלבו כי אם-בכרשו ויצא אל-בית הכסא המנקה כל-הנאכל: 20 ויאמר היצא מן-האדם הוא מטמא את-האדם: 21 כי מקרב האדם מלבו יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח: 22 וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות ועין רעה וגדוף וזדון וסכלות: 23 כל-הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו: 24 ויקם משם וילך לו אל-גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה שיודע לאיש ולא יכל להסתר: 25 כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את-שמעו ותבא ותפל לרגליו: 26 והאשה יונית וארץ מולדתה פניקיא אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש את-השד מבתה: 27 ויאמר אליה ישוע הניחי לבנים לשבע בראשונה כי לא-טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים: 28 ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם-צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים: 29 ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי-לך יצא השד מבתך: 30 ותבא אל-ביתה ותמצא את-הילדה משכבת על-המטה והשד יצא ממנה: 31 וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל-ים הגליל בתוך גבול עשר הערים: 32 ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את-ידו: 33 ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את-אצבעותיו באזניו וירק ויגע על-לשנו: 34 ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו התפתח: 35 וברגע נפתחו אזניו ויתר אסור לשונו וידבר בשפה ברורה: 36 ויצו עליהם שלא-יגידו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להשמיע: 37 וישתוממו עד-מאד ויאמרו את-הכל עשה יפה גם-החרשים הוא עשה לשמעים גם-האלמים למדברים:

פרק הבא, הבשורה הקדושה על-פי מרקוס, הברית החדשה