פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי מרקוס, הברית החדשה

הבשורה הקדושה על-פי מרקוס פרק ח

ח   ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה-יאכלו ויקרא ישוע אל-תלמידיו ויאמר אליהם: 2 נכמרו רחמי על-העם כי-זה שלשת ימים עמדו עמי ואין להם לחם לאכל: 3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי-יש בהם אשר באו ממרחק: 4 ויענו תלמידיו ויאמרו אליו מאין יוכל איש להשביע את-אלה לחם פה במדבר: 5 וישאל אותם ויאמר כמה ככרות-לחם יש לכם ויאמרו שבע: 6 ויצו את-העם לשבת לארץ ויקח את-שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם: 7 ולהם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם-את-אלה: 8 ויאכלו וישבעו וישאו מן-הפתותים הנותרים שבעה דודים: 9 והאכלים כארבעת אלפים וישלחם: 10 וירד באניה עם-תלמידיו ויבא אל-גלילות דלמנותא: 11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח עמו וישאלו מאתו אות מן-השמים למען נסתו: 12 ויאנח ברוחו ויאמר מה-הדור הזה מבקש-לו אות אמן אמר אני לכם אם-ינתן אות לדור הזה: 13 ויעל מעליהם וישב וירד באניה ויעבר אל-עבר הים: 14 והם שכחו לקחת בידם לחם ולא-היה להם באניה בלתי אם-ככר-לחם אחת: 15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס: 16 ויחשבו כה וכה ויאמרו איש אל-רעהו על כי-לחם אין אתנו: 17 וידע ישוע ויאמר להם מה-תחשבו על כי-לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו קשה: 18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו: 19 כאשר פרסתי את-חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר: 20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה: 21 ויאמר אליהם איך לא תבינו: 22 ויבא אל-בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו: 23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל-מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם ידיו עליו וישאלהו ויאמר אליו הראה אתה: 24 ויבט ויאמר אראה את-בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה: 25 ויוסף וישם שנית ידיו על-עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד-למרחוק: 26 וישלחהו אל-ביתו ויאמר אל-תבא אל-תוך הכפר (ואל-תדבר לאיש בכפר): 27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל-כפרי קיסריה של-פיליפוס ויהי בדרך וישאל את-תלמידיו ויאמר אליהם מה-אמרים לי בני אדם מי-אני: 28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן-הנביאים: 29 וישאל אתם לאמר ואתם מה-תאמרו לי מי-אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח: 30 ויעד בם לבלתי דבר-עליו לאיש: 31 ויחל להורתם שצריך בן-האדם לענות הרבה והזקנים וראשי הכהנים והסופרים ימאסהו ויהרג ומקצה שלשת ימים קום יקום: 32 והוא דבר את-הדבר הזה באזני כלם ויקחהו פטרוס ויחל לגער-בו: 33 ויפן אחריו ויבט אל-תלמידיו ויגער בפטרוס ויאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם-לדברי האדם: 34 ויקרא אל-העם ואל-תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את-צלובו וילך אחרי: 35 כי כל-אשר יחפץ להציל את-נפשו יאבדנה וכל אשר תאבד נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יצילנה: 36 כי מה-יסכן לאדם שיקנה את-כל-העולם ונשחתה נפשו: 37 או מה-יתן איש פדיון נפשו: 38 כי האיש אשר-הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף-הוא יהיה לחרפה לבן-האדם בבואו בכבוד אביו עם-המלאכים הקדושים:

פרק הבא, הבשורה הקדושה על-פי מרקוס, הברית החדשה