פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי מתי, הברית החדשה

הבשורה הקדושה על-פי מתי פרק יב

יב   בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו: 2 ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר לא יעשה בשבת: 3 ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד כאשר רעב הוא ואנשיו: 4 אשר בא אל-בית האלהים ויאכל את-לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכל רק לכהנים לבדם: 5 והלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את-השבת במקדש ואין להם עון: 6 ואני אמר לכם כי יש-פה גדול מן-המקדש: 7 ולו ידעתם מה-הוא שנאמר חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים: 8 כי בן-האדם הוא גם-אדון השבת: 9 ויעבר משם אל-בית הכנסת שלהם: 10 והנה-שם איש וידו יבשה וישאלוהו המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו עלילת דברים: 11 ויאמר אליהם היש בכם אדם אשר-לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא-יחזיק בו ויעלנו: 12 ומה-יקר אדם מן-הכבש לכן מתר לעשות טובה בשבת: 13 ויאמר אל-האיש פשט את-ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת: 14 ויצאו הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו: 15 וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם: 16 ויגער בם ויצו עליהם שלא יגלהו: 17 למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר: 18 הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא: 19 לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו: 20 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד-יוציא לנצח משפט: 21 ולשמו גוים ייחלו: 22 אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה: 23 ויתמהו כל-המון העם ויאמרו הכי זה בן-דוד: 24 וישמעו הפרושים ויאמרו אין זה מגרש את-השדים כי אם-על-ידי בעל זבול שר השדים: 25 וישוע ידע את-מחשבותם ויאמר אליהם כל-ממלכה הנחלקה על-עצמה תחרב וכל-עיר ובית הנחלקים על-עצמם לא יכונו: 26 והשטן אם-יגרש את-השטן נחלק על-עצמו ואיככה תכון ממלכתו: 27 ואם-אני מגרש את-השדים בבעל-זבול בניכם במי יגרשו אתם על-כן המה יהיו שפטיכם: 28 ואם ברוח אלהים אני מגרש את-השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים: 29 או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את-כליו אם-לא יאסר בראשונה את-הגבור ואחר ישסה את-ביתו: 30 כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר: 31 על-כן אני אמר לכם כל-חטא וגדוף יסלח לאדם אך-גדוף הרוח לא יסלח לאדם: 32 וכל אשר ידבר דבר חרפה בבן-האדם יסלח לו והמחרף את-רוח הקדש לא יסלח לו לא-בעולם הזה ולא-לעולם הבא: 33 אמרו לעץ טוב ולפריו טוב או אמרו לעץ נשחת ולפריו נשחת כי בפריו נכר העץ: 34 ילדי צפעונים איכה תוכלו לדבר טוב ואתם רעים כי-משפעת הלב ידבר הפה: 35 איש טוב מאוצר לבו הטוב מוציא את-הטוב ואיש רע מאוצר הרע מוציא רע: 36 ואני אמר לכם כל-מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין: 37 כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב: 38 ויענו אנשים מן-הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות על-ידך: 39 ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש-לו אות ואות לא ינתן-לו בלתי אם-אות יונה הנביא: 40 כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן-האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות: 41 אנשי נינוה יעמדו למשפט עם-הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה-פה גדול מיונה: 42 מלכת תימן תעמד למשפט עם-הדור הזה ותרשיענו כי באה מקצות הארץ לשמע את-חכמת שלמה והנה-פה גדול משלמה: 43 והרוח הטמאה אחרי צאתה מן-האדם תשטט במקמות ציה לבקש-לה מנוח ולא תמצא: 44 אז תאמר אשובה אל-ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר: 45 ואחר תלך ולקחה עמה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם-לדור הרע הזה: 46 עודנו מדבר אל-המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ והם מבקשים לדבר אתו: 47 ויגד אליו לאמר הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך: 48 ויען ויאמר אל-האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי: 49 ויט ידו על-תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי: 50 כי כל העשה רצון אבי שבשמים הוא אח ואחות ואם לי:

פרק הבא, הבשורה הקדושה על-פי מתי, הברית החדשה