פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי מתי, הברית החדשה

הבשורה הקדושה על-פי מתי פרק טו

טו   אז באו אל-ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים: 2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם נטלים ידיהם לסעודה: 3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם-אתם עברים את-מצות אלהים למען קבלתכם: 4 כי האלהים צוה לאמר כבד את-אביך ואת-אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת: 5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן מה-שאתה נהנה לי אינו חיב בכבוד אביו ואמו: 6 ותפרו את-דבר האלהים למען קבלתכם: 7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר: 8 נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבם רחק ממני: 9 ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה: 10 ויקרא אל-העם ויאמר להם שמעו והבינו: 11 לא הנכנס אל-הפה יטמא את-האדם כי אם-היוצא מן-הפה הוא מטמא את-האדם: 12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים שמעו את-הדבר הזה ויכשלו-בו: 13 ויען ויאמר כל-מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר: 14 הניחו אותם מדריכים עורים המה לעורים וכי-ידריך עור את-העור ונפלו שניהם אל-השחת: 15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את-המשל הזה: 16 ויאמר ישוע עדנה גם-אתם לא תשכילו: 17 העוד לא תדעו כי כל-הבא אל-הפה יורד אל-הכרש וישפך משם למוצאות: 18 אבל היוצא מן-הפה יוצא מן-הלב והוא מטמא את-האדם: 19 כי מן-הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדות שקר וגדופים: 20 אלה הם המטמאים את-האדם אבל אכילה בלא נטילת ידים לא תטמא את-האדם: 21 ויצא ישוע משם ויסר אל-גלילות צור וצידון: 22 והנה אשה כנענית יצאת מן-הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן-דוד כי בתי מענה מאד על-ידי שד: 23 ולא-ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי-צעקת היא אחרינו: 24 ויען ויאמר לא שלחתי בלתי אל-הצאן האבדות אשר לבית ישראל: 25 והיא באה ותשתחו לו ותאמר אדני עזרני: 26 ויען ויאמר לא-טוב לקחת את-לחם הבנים ולהשליכו לפני צעירי הכלבים: 27 ותאמר כן אדני אפס כי-גם-צעירי הכלבים יאכלו מן-הפרורים הנפלים מעל-שלחן אדניהם: 28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה רבה אמונתך יהי-לך כרצונך ותרפא בתה מן-השעה ההיא: 29 ויעבר ישוע משם ויבא אל-ים הגליל ויעל ההרה וישב שם: 30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים אלמים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם: 31 ויתמהו העם בראותם את-האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מהלכים והעורים ראים וישבחו את-אלהי ישראל: 32 ויקרא ישוע אל-תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על-העם כי-זה עמדם עמדי שלשת ימים ואין להם מה-לאכל ואינני חפץ לשלחם רעבים פן-יתעלפו בדרך: 33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו במדבר די-לחם להשביע את-המון רב כזה: 34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים: 35 ויצו את-המון העם וישבו לארץ: 36 ויקח את-שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל-התלמידים והתלמידים נתנו לעם: 37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן-הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים: 38 והאכלים ארבעת אלפים איש מלבד הנשים והטף: 39 וישלח את-העם וירד באניה ויבא אל-גבול מגדן:

פרק הבא, הבשורה הקדושה על-פי מתי, הברית החדשה