פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי מתי, הברית החדשה

הבשורה הקדושה על-פי מתי פרק כו

כו   ויהי ככלות ישוע לדבר את כל-הדברים האלה ויאמר אל-תלמידיו: 2 אתם ידעתם כי עוד יומים והפסח בא ובן-האדם ימסר להצלב: 3 ויקהלו ראשי הכהנים והסופרים וזקני העם אל-חצר הכהן הגדול ושמו קיפא: 4 ויועצו יחדו לתפש את-ישוע בערמה ולהמיתו: 5 ויאמרו אך-לא בחג פן-תהיה מהומה בעם: 6 ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע: 7 ותקרב אליו אשה ובידה פך מרקחת יקרה מאד ותצק על-ראשו בהסיבו לאכל: 8 ויראו התלמידים ויכעסו ויאמרו על-מה האבוד הזה: 9 כי המרקחת הזאת היתה ראויה להמכר במחיר רב ולתת לעניים: 10 וידע ישוע ויאמר אליהם למה תלאו את-האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי: 11 כי העניים בכל-עת אתכם ואנכי אינני בקרבכם בכל-עת: 12 כי אשר שפכה את-המרקחת הזאת על-גופי לחנט אותי עשתה זאת: 13 אמן אמר אני לכם בכל-מקום אשר תקרא הבשורה הזאת בכל-העולם גם את-אשר עשתה היא יספר לזכרון לה: 14 וילך אחד משנים העשר ושמו יהודה איש-קריות אל-ראשי הכהנים: 15 ויאמר מה-תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו-לו שלשים כסף: 16 ומן-העת ההיא בקש תאנה למסר אותו: 17 ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל-ישוע לאמר איפה נכין לך לאכל את-הפסח: 18 ויאמר לכו העירה אל-פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר רבנו עתי קרובה ובביתך אעשה את-הפסח עם-תלמידי: 19 ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את-הפסח: 20 ויהי בערב ויסב עם-שנים העשר: 21 ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם אחד מכם ימסרני: 22 ויתעצבו מאד ויחלו איש איש לאמר לו האנכי הוא אדני: 23 ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את-ידו בקערה הוא ימסרני: 24 הן בן-האדם הלוך ילך ככתוב עליו ואוי לאיש אשר על-ידו ימסר בן-האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד: 25 ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת: 26 ויהי באכלם ויקח ישוע את-הלחם ויברך ויפרס ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי: 27 ויקח את-הכוס ויברך ויתן להם ויאמר שתו ממנה כלכם: 28 כי זה הוא דמי דם-הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים: 29 ואני אמר לכם לא אשתה מעתה מפרי הגפן הזה עד היום ההוא אשר אשתה אתו עמכם והוא חדש במלכות אבי: 30 ויהי אחרי קראם את-ההלל ויצאו אל-הר הזיתים: 31 אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי הלילה כי כתוב אכה את-הרעה ותפוצין הצאן: 32 ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה: 33 ויען פטרוס ויאמר לו גם כי-יכשלו בך כלם אני לא אכשל לעולם: 34 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים: 35 ויאמר אליו פטרוס גם אם עלי למות אתך לא אכחש בך וכן אמרו גם כל-התלמידים: 36 אחרי-כן בא אתם ישוע אל-חצר הנקרא גת-שמני ויאמר אל-התלמידים שבו לכם פה עד-אשר אלך שמה והתפללתי: 37 ויקח אתו את-פטרוס ואת-שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג: 38 ויאמר להם נפשי מרה-לי עד-מות עמדו פה ושקדו עמי: 39 וילך מעט מאתם ויפל על-פניו ויתפלל לאמר אבי אם-יוכל להיות תעבר-נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם-כרצונך: 40 ויבא אל-התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל-פטרוס הנה לא-היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת: 41 שקדו והתפללו פן-תבאו לידי נסיון הן הרוח חפצה והבשר רפה: 42 ויוסף ללכת-לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם-לא תוכל הכוס הזאת לעבר מעלי בלתי אם אשתה אתה יהי כרצונך: 43 ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם כבדות: 44 ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד-הפעם כדבר הזה: 45 ויבא אל-התלמידים ויאמר אליהם נומו עוד ונוחו הנה השעה קרובה ובן-האדם נמסר בידי חטאים: 46 קומו ונלכה הנה המסר אותי הלך וקרב: 47 עודנו מדבר והנה יהודה אחד משנים העשר בא ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם: 48 והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו: 49 ומיד נגש אל-ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק-לו: 50 ויאמר אליו ישוע רעי על-מה באת ויגשו וישלחו את-ידיהם בישוע ויתפשו אתו: 51 והנה אחד מן-האנשים אשר עם-ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את-עבד הכהן הגדול ויקצץ את-אזנו: 52 ויאמר אליו ישוע השב את-חרבך אל-תערה כי כל-אחזי חרב בחרב יאבדו: 53 התאמר בלבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי ויצוה-לי יותר משנים עשר לגיונות של-מלאכים: 54 ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי-כן היה תהיה: 55 בשעה ההיא אמר ישוע אל-המון העם כצאת על-פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ואני הייתי ישב ומלמד במקדש יום יום ולא החזקתם בי: 56 וכל-זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו: 57 והאנשים אשר תפשו את-ישוע הוליכהו אל-קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו בביתו הסופרים והזקנים: 58 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב אצל המשרתים לראות מה-יהיה אחרית הדבר: 59 וראשי הכהנים והסופרים וכל-הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו: 60 ואף כי באו שמה עדי שקר רבים לא מצאו: 61 ובאחרונה נגשו שני עדי שקר ויאמרו זה אמר יש לאל ידי להרס את-היכל האלהים ולבנותו בשלשת ימים: 62 ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו הלא תענה דבר מה-זה יעידו-בך האנשים האלה: 63 וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם-אתה המשיח בן-האלהים: 64 ויאמר אליו ישוע אתה אמרת ואני אמר לכם מעתה תראו את-בן-האדם ישב לימין הגבורה ובא עם-ענני השמים: 65 ויקרע הכהן הגדול את-בגדיו ויאמר מגדף הוא ומה-לנו עוד לבקש עדים הלא עתה שמעתם את-גדופו: 66 מה-דעתכם ויענו ויאמרו איש-מות הוא: 67 וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על-הלחי: 68 ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך: 69 ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה אחת לאמר גם-אתה היית עם-ישוע הגלילי: 70 ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה-את אמרת: 71 ויעבר אל-פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר-שם גם-זה היה עם-ישוע הנצרי: 72 ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את-האיש: 73 ומעט אחרי-כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל-פטרוס אבל גם-אתה מהם כי גם-לשונך מגלה אותך: 74 ויחל להחרים את-נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את-האיש ומיד קרא התרנגול: 75 ויזכר פטרוס את-דבר ישוע אשר דבר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי:

פרק הבא, הבשורה הקדושה על-פי מתי, הברית החדשה