פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי מתי, הברית החדשה

הבשורה הקדושה על-פי מתי פרק כז

כז   ויהי לפנות הבקר ויועצו כל-ראשי הכהנים וזקני העם על-ישוע להמיתו: 2 ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל-פונטיוס פילטוס ההגמון: 3 וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את-שלשים הכסף אל-ראשי הכהנים והזקנים לאמר: 4 חטאתי כי-דם נקי הסגרתי ויאמרו מה-לנו ולזאת אתה תראה: 5 וישלך את-הכסף אל-ההיכל ויפן וילך ויחנק: 6 ויקחו ראשי הכהנים את-הכסף ויאמרו לא-נכון לנו לתתו אל-ארון הקרבן כי-מחיר דמים הוא: 7 ויועצו ויקנו-בו את-שדה היוצר לקבורת הגרים: 8 על-כן יקרא לשדה ההוא שדה הדם עד היום הזה: 9 אז נתמלא מה-שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל-בני ישראל: 10 ויתנו אתם אל-שדה היוצר כאשר צוה יהוה אותי: 11 וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת: 12 וראשי הכהנים והזקנים דברו עליו שטנתם והוא לא-ענה דבר: 13 ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך: 14 ולא ענהו אף-דבר אחד ויתמה ההגמון עד-מאד: 15 וההגמון היה מתיר לעם בכל-חג אסיר אחד את אשר יחפצו: 16 ובעת ההיא היה להם אסיר מפרסם ושמו בר-אבא: 17 ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את-מי תרצו שאתיר לכם את בר-אבא או את-ישוע הנקרא בשם-משיח: 18 כי ידע אשר מקנאתם בו הסגרהו: 19 ויהי בשבתו על-כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל-תהי ידך בצדיק הזה כי בעבורו הרבה עניתי היום בחלום: 20 וראשי הכהנים והזקנים הסיתו את-המון העם לשאל להם את בר-אבא ולאבד את-ישוע: 21 ויען ההגמון ויאמר אליהם את-מי משניהם תרצו שאתיר לכם ויאמרו את בר-אבא: 22 ויאמר אליהם פילטוס ומה-אעשה לישוע הנקרא בשם-משיח ויענו כלם יצלב: 23 ויאמר ההגמון ומה-עשה רעה ויצעקו עוד ויאמרו יצלב: 24 ויהי כראות פילטוס כי לא-יועיל מאומה וכי רבתה עוד המהומה ויקח מים וירחץ את-ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם ראו: 25 ויענו כל-העם ויאמרו דמו עלינו ועל-בנינו: 26 אז התיר להם את בר-אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב: 27 ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את-ישוע ויביאהו אל-בית-המשפט ויאספו עליו את כל-הגדוד: 28 ויפשיטו אותו את-בגדיו ויעטפהו מעיל שני: 29 וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על-ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים: 30 וירקו בו ויקחו את-הקנה ויכהו על-ראשו: 31 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את-המעיל וילבישהו את-בגדיו ויובילהו לצלב: 32 ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את-צלובו: 33 ויבאו אל-המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת: 34 ויתנו-לו לשתות חמץ מסוך במרורות ויטעם ולא אבה לשתות: 35 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו את-בגדיו להם ויפלו גורל (למלאת את אשר-נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל-לבושי יפילו גורל): 36 וישבו שמה וישמרו אותו: 37 וישימו את-דבר אשמתו ממעל לראשו ויכתבו זה הוא ישוע מלך היהודים: 38 ויצלבו אתו שני פריצים אחד מימינו ואחד משמאלו: 39 והעברים גדפו אותו ויניעו את-ראשם: 40 ויאמרו אתה ההרס את--ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן-האלהים אתה רדה מן-הצלוב: 41 וכן הלעיגו גם-ראשי הכהנים עם-הסופרים והזקנים לאמר: 42 את-אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע (אם-) מלך ישראל הוא ירד-נא עתה מן-הצלוב ונאמין בו: 43 בטח באלהים עתה יפלטהו אם-חפץ בו כי אמר בן-האלהים אני: 44 וכזאת חרפהו גם-הפריצים הנצלבים אתו: 45 ויהי חשך על-כל-הארץ מן השעה הששית עד השעה התשיעית: 46 וכעת השעה התשיעית ויזעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני והוא אלי אלי למה עזבתני: 47 וישמעו אנשים מן-העמדים שם ויאמרו הוא קורא אל-אליהו: 48 וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישם על-קנה וישקהו: 49 ויתר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם-יבוא אליהו להושיעו ((ואיש אחר לקח חנית וידקר את-צלעו ויצאו מים ודם)): 50 וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו: 51 והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים ותרעש הארץ והסלעים התבקעו: 52 והקברים נפתחו ורבים מן-הקדושים ישני אדמת עפר נעורו: 53 ויצאו מן-הקברים אחרי תחיתו ויבאו אל-העיר הקדושה ויראו לרבים: 54 ושר-המאה והאנשים אשר אתו השמרים את-ישוע כראותם את-הרעש ואת-אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן-אלהים: 55 ושם נשים רבות אשר הלכו אחרי ישוע מן-הגליל לשרתו והנה ראות מרחוק: 56 ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם-יעקב ויוסי ואם בני זבדי: 57 ויהי בערב ויבא איש עשיר מן-הרמתים ושמו יוסף וגם-הוא מתלמידי ישוע: 58 ויגש אל-פילטוס לשאל את-גוית ישוע ויצו פילטוס ותנתן לו: 59 ויקח יוסף את-הגויה ויכרך אותה בסדין טהור: 60 וישימה בקבר החדש אשר חצב-לו בסלע ויגל אבן גדולה על-פתח הקבר וילך לו: 61 ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר: 62 ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו ראשי הכהנים והפרושים אל-פילטוס: 63 ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המסית ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום: 64 לכן צוה-נא ויסכר פי הקבר עד-היום השלישי פן-יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל-העם הנה-קם מן-המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן-הראשונה: 65 ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כאשר ידעתם: 66 וילכו ויסכרו את-פי הקבר ויחתמו את-האבן ויעמידו עליו את-המשמר:

פרק הבא, הבשורה הקדושה על-פי מתי, הברית החדשה