פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי יוחנן, הברית החדשה

הבשורה הקדושה על-פי יוחנן פרק יא

יא   ויהי איש חולה והוא לעזר מבית-היני כפר מרים ומרתא אחותה: 2 היא מרים אשר את-האדון במרקחת ותנגב את-רגליו בשערותיה ולעזר אחיה הוא חלה: 3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה אשר אהבת חלה הוא: 4 וישמע ישוע ויאמר המחלה הזאת לא למות היא כי אם-לכבוד האלהים למען יכבד-בה בן-האלהים: 5 וישוע אהב את מרתא ואת-אחותה ואת-לעזר: 6 וכשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר-הוא שם: 7 ומאחרי-כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה אל-ארץ יהודה: 8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה: 9 ויען ישוע הלא שתים-עשרה שעות ליום איש כי-ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה: 10 וההלך בלילה יכשל כי האור איננו בו: 11 ואחרי דברו כזאת אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו: 12 ויאמרו תלמידיו אדני אם-ישן הוא ירפא לו: 13 וישוע דבר על-מותו והמה חשבו כי על-מנוחת השנה דבר: 14 אז אמר ישוע אליהם מפורש לעזר מת: 15 ושמח אני בגללכם כי לא-הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו: 16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל-התלמידים חבריו נלכה גם-אנחנו למען נמות עמו: 17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר: 18 ובית-היני קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס: 19 ורבים מן-היהודים באו בית-מרתא ומרים לנחם אתהן על-אחיהן: 20 ויהי כשמע מרתא כי בא ישוע ותצא לקראתו ומרים יושבת בבית: 21 ותאמר מרתא אל-ישוע אדני לו היית פה כי-אז לא-מת אחי: 22 וגם-עתה ידעתי כי כל-אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים: 23 ןיאמר אליה ישוע אחיך קום יקום: 24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון: 25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי-ימות: 26 וכל-החי אשר יאמין-בי לא-ימות לעולם התאמיני לדבר הזה: 27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי-אתה המשיח בן-האלהים הבא לעולם: 28 זאת דברה והלכה וקראה למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה והוא קרא לך: 29 היא שמעה ותקם ותבא אליו: 30 וישוע טרם יבא אל-הכפר כי-עודנו עמד במקום אשר פגשתו-שם מרתא: 31 והיהודים אשר-באו אל-ביתה לנחמה כראותם את-מרים כי-קמה פתאם ותצא הלכו אחריה כי אמרו הלכה אל-הקבר לבכות שמה: 32 ותבא מרים אל-המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני לו היית פה כי-אז לא-מת אחי: 33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם-היהודים אשר-באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד: 34 ויאמר איפה הנחתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה: 35 ויבך ישוע: 36 ויאמרו היהודים הנה מה רבה האהבה אשר אהבו: 37 ויש אשר אמרו הפקח עיני העור הלא גם-יכל לחשך אתו ממות: 38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל-הקבר והוא מערה ואבן על-מבואה: 39 ויאמר ישוע שאו את-האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי-ארבעה ימים לו: 40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם-תאמיני תחזי את-כבוד האלהים: 41 וישאו את-האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את-עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני: 42 ואני ידעתי כי תענני תמיד ואולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני: 43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא: 44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופניו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו: 45 ורבים מן-היהודים אשר באו אל-מרים בראותם את-אשר עשה ישוע האמינו בו: 46 ויש אשר הלכו אל-הפרושים ויגידו להם את-אשר עשה ישוע: 47 אז יקהילו ראשי הכהנים והפרושים את-סנהדרין ויאמרו מה-נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה: 48 אם-לא נכלאהו כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את-אדמתנו וגם את-עמנו: 49 ויאמר אליהם אחד מהם והוא קיפא הכהן הגדול בשנה ההיא אתם לא-תדעו דבר: 50 אף לא-תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו: 51 ולא מלבו דבר הדבר הזה כי היה הכהן הגדול בשנה ההיא וינבא אשר ימות ישוע בעד העם: 52 ולא-בעד העם לבדו כי גם-לקבץ את-בני האלהים המפזרים והיו לאחדים: 53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה: 54 על-כן לא-התהלך ישוע עוד בתוך היהודים לעיני העם כי אם-סר משם אל-הארץ הקרובה למדבר אל-עיר עפרים ויגר-שם עם-תלמידיו: 55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם-רב עלו מן-הארץ ירושלימה לפני הפסח להתקדש: 56 ויבקשו את-ישוע ויהי הם עמדים בבית המקדש וידברו איש אל-רעהו מה-תאמרו הכי יבוא אל-החג: 57 וראשי הכהנים והפרושים גזרו גזרה אשר אם-ידע איש את-מקומו יודיענו למען יתפשהו:

פרק הבא, הבשורה הקדושה על-פי יוחנן, הברית החדשה