פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי יוחנן, הברית החדשה
ה אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים: 2 ובירושלים ברכה על-יד שער הצאן אשר יקראו לה בלשון עברית בית-חסדא ולה חמשה אלמים: 3 שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי-כח לרב (והמה מיחלים לתנועת המים: 4 כי מלאך ירד במועדו אל-הברכה וירעש את-מימיה והיה הירד ראשון אל-תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל-מחלה אשר דבקה בו): 5 ושם איש אחד והוא בחליו שלשים ושמנה שנה: 6 וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו-לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא: 7 ויען החולה אדני אין-איש אתי להשליכני אל-הברכה בהרעש המים ובטרם אבא וירד אחר לפני: 8 ויאמר אליו ישוע קום שא את-משכבך והתהלך: 9 וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את-משכבו ויתהלך והיום ההוא יום השבת: 10 ויאמרו היהודים אל-האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את-משכבך: 11 ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את-משכבך והתהלך: 12 וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את-משכבך והתהלך: 13 והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך-לו כי היה המון רב במקום ההוא: 14 ויהי אחרי-כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא-לך אל-תוסיף לחטא פן-תאנה אליך רעה גדולה מזאת: 15 וילך האיש ויגד ליהודים כי-ישוע הוא אשר רפאו: 16 ועל-כן רדפו היהודים את-ישוע (ויבקשו המיתו) כי-עשה אלה בשבת: 17 ויען אתם ישוע אבי פעל פעלתו עד-עתה וגם-אנכי פעל: 18 אז יוסיפו היהודים לבקש את-נפשו כי מלבד אשר חלל את-השבת גם אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים: 19 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא-יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר-יראה את-אביו עשה כי את-אשר עשה הוא גם-הבן יעשה כמהו: 20 כי האב אהב את-הבן ומורה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יורהו למען תתמהו:) 21 כי כאשר האב יעיר ויחיה את-המתים כן גם-הבן יחיה את-אשר יחפץ:) 22 כי האב לא-ידין איש כי אם-נתן המשפט כלו ביד הבן למען יכבדו כלם את-הבן כאשר יכבדו את-האב: 23 מי אשר לא-יכבד את-הבן גם את-האב אשר שלחו איננו מכבד: 24 אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש-לו חיי עולם ולא יבא במשפט כי-עבר ממות לחיים: 25 אמן אמן אני אמר לכם כי-תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את-קול בן-האלהים והשמעים חיה יחיו: 26 כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם-לבן להיות-לו חיים בעצמו: 27 ואף-שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן-אדם הוא: 28 אל-תתמהו על-זאת כי הנה באה שעה וישמעו כל-שכני קבר את-קולו: 29 ועלו עשי הטוב לקום לחיים ועשי הרע לקום לדין: 30 לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי צדק כי לא אבקש רצוני כי אם-רצון האב אשר שלחני: 31 אם-אנכי מעיד עלי עדותי לא נאמנה: 32 יש אחר המעיד עלי וידעתי כי נאמנה עדותו אשר-הוא מעיד עלי: 33 אתם שלחתם אל-יוחנן והוא העיד עדות אמת: 34 ואני לא אקח לי עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון: 35 הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו: 36 ולי עדות גדולה מעדות יוחנן המעשים אשר נתן-לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר-אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני: 37 והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את-קולו לא-שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם: 38 ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו: 39 דרשו בכתבים אשר תאמרו שיש לכם חיי עולם בהם והמה המעידים עלי: 40 ואתם אינכם רוצים לבוא אלי להיות לכם חיים: 41 לא-אקח כבוד מבני אדם: 42 אכן ידעתי אתכם כי אין-אהבת אלהים בקרבכם: 43 אני הנה באתי בשם אבי לא קבלתם אתי ואם-יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו: 44 איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מאת רעהו ואת-הכבוד אשר מאת-האלהים היחיד לא תבקשו: 45 אל-תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה אשר-לו תיחלו הוא הטען עליכם: 46 כי לו תאמינו למשה גם-לי תאמינו כי הוא כתב עלי: 47 ואם-לכתביו אינכם מאמינים איך תאמינו לדברי: