פרק קודם, אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים, הברית החדשה (תרגום חדש)
יד רדפו אהבה והשתוקקו למתנות רוחניות, ובעקר שתתנבאו. 2 המדבר בלשון אינו מדבר לאנשים אלא לאלהים; איש איננו מבין אותו, כי ברוח הוא מבטא סודות. 3 אבל המתנבא משמיע לאנשים דברים שתכליתם לבנות, לעודד ולנחם. 4 המדבר בלשון בונה את עצמו; המתנבא בונה את הקהלה. 5 רצוני שכלכם תדברו בלשונות, אך עדיף שתתנבאו. המתנבא גדול מן המדבר בלשונות, זולתי אם יפרש האחרון את דבריו כדי שהקהלה תבנה.
6 ועתה, אחי, אם אבוא אליכם ואדבר בלשונות, מה אועיל לכם אם לא אגיד לכם דבר התגלות או דבר דעת, דבר נבואה או דבר הוראה? 7 אפלו עצמים דוממים שנתן להפיק מהם קול, כגון חליל או כנור, אם לא ישמיעו שנויי צלילים, כיצד תכר הנעימה המנגנת בחליל או בכנור? 8 ואם החצוצרה תשמיע קול בלתי ברור, מי יתכונן לקרב? 9 כן גם אתם, אם לא תשמיעו דברים ברורים בלשון, כיצד יובן מה שנאמר? הרי תהיו מדברים אל האויר! 10 רבים הם מיני הקולות בעולם ואין אחד מהם שאינו מביע משהו. 11 לפיכך אם אינני מבין את התכן של הקול, אהיה לועז בעיני המדבר והמדבר יהיה לועז בעיני. 12 כן גם אתם, היות ואתם להוטים אחרי מתנות רוחניות, בקשו להעשיר במה שבונה את הקהלה.
13 לכן המדבר בלשון יתפלל שיוכל לפרש את דבריו. 14 אם אני מתפלל בלשון רוחי מתפללת, אבל שכלי איננו עושה פרי. 15 אם כן מה לעשות? אתפלל באמצעות הרוח ואתפלל גם באמצעות השכל; אשיר באמצעות הרוח ואשיר גם באמצעות השכל; 16 שכן אם תברך ברוח, כיצד יאמר "אמן" על הודיתך מי שנמנה עם הבלתי מבינים? הרי אין הוא יודע מה אתה אומר! 17 אתה אמנם משמיע תודה כראוי, אך רעך איננו נבנה. 18 אני מודה לאלהים שאני מדבר בלשונות יותר מכלכם. 19 ברם בקהלה אני מעדיף לומר חמש מלים בעזרת שכלי כדי ללמד גם אחרים - מאשר להשמיע רבבות מלים בלשון.
20 אחי, אל תהיו ילדים בהבנתכם; באשר לרע היו ילדים, אך בהבנתכם היו מבגרים. 21 בתורה כתוב: "כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל-העם הזה ולא אבוא שמוע." 22 לפיכך הלשונות אינן אות למאמינים, אלא לבלתי מאמינים. והנבואה איננה לבלתי מאמינים, אלא למאמינים. 23 והנה אם תתכנס כל הקהלה וכלם ידברו בלשונות, ויכנסו אנשים שאין להם משג בענין, או אנשים בלתי מאמינים, כלום לא יאמרו שאתם משגעים? 24 אבל אם הכל מתנבאים ויכנס איש בלתי מאמין, או מי שאין לו משג בענין, אזי יוכח על-ידי כלם וידון על-ידי כלם: 25 סתרי לבו יגלו והוא יפל על פניו בהשתחויה לאלהים ויכריז כי אכן יש אלהים בקרבכם.
26 ובכן מה תעשו, אחי? כאשר אתם נקהלים יחדיו, לאחד יש מזמור, לאחר יש דבר-הוראה, לזה התגלות, לזה לשון ולזה פרוש; יהא נא הכל למען תבנו.
27 אם מדברים בלשון, ידברו שנים או שלושה, לא יותר; זה אחר זה ידברו ואחד יפרש.
28 אך אם אין מפרש, יחרישו בקהלה וידברו לעצמם ולאלהים.
29 אשר לנביאים, שנים או שלושה ידברו והשאר יבחנו את דבריהם.
30 אם יגלה דבר לאחד היושבים שם יחריש הראשון,
31 כי כלכם יכולים להתנבא זה אחר זה באפן שהכל ילמדו והכל יתעודדו.
32 ורוחות הנביאים כפופות לנביאים,
33 שהרי אלהים אינו אלהי מהומה אלא אלהי השלום.
כנהוג בכל קהלות הקדושים,
34 הנשים תחשינה בקהלות; אין להן רשות לדבר, אלא תכנענה למרות, כמו שגם התורה אומרת.
35 ואם רצונן ללמד דבר, תשאלנה את בעליהן בבית, כי לא יאה שאשה תדבר בקהלה.
36 האם מכם יצא דבר אלהים? וכי רק אליכם הגיע? 37 כל החושב שהוא עצמו נביא או איש רוחני, שיכיר כי הדברים אשר כתבתי אליכם מצוות האדון הם. 38 ואם מישהו אינו מכיר, לא יכר בו. 39 ובכן, אחי, השתוקקו להתנבא ואל תמנעו דבור בלשונות, 40 אבל יעשה נא הכל באפן ראוי ובסדר.
פרק הבא, אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים, הברית החדשה (תרגום חדש)