פרק קודם, אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים, הברית החדשה (תרגום חדש)

אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים פרק טו

טו אחי, אני מזכיר לכם את הבשורה שהשמעתי לכם, בשורה אשר גם קבלתם אותה וגם עומדים אתם בה; 2 באמצעותה אתם גם נושעים, אם מחזיקים אתם בדבר שבשרתי לכם - שאם לא כן, לשוא היתה אמונתכם. 3 מסרתי לכם בראש ובראשונה מה שגם קבלתי, שהמשיח מת בעד חטאינו, לפי הכתובים; 4 נקבר וקם לתחיה ביום השלישי, לפי הכתובים; 5 ונראה אל כיפא ואחר כך אל השנים-עשר. 6 אחרי כן נראה בבת אחת אל יותר מחמש מאות אחים, אשר רבם עודם בחיים ומקצתם מתים. 7 אחר כך נראה אל יעקב ולאחר מכן אל כל השליחים. 8 אחרי כלם נראה גם אלי, אני, האחרון, אשר כנפל אני; 9 שכן אני הפחות בשליחים ואינני ראוי להקרא שליח משום שרדפתי את קהלת אלהים. 10 אבל בחסד אלהים הריני מה שאני וחסדו עלי לא היה לריק. אדרבא, עמלתי יותר מכלם, אך לא אני אלא חסד אלהים אשר אתי. 11 על כל פנים, בין שאני בין שהם, כך אנו מבשרים וכך האמנתם. 12 ובכן אם מכרז כי המשיח קם מן המתים, איך אומרים כמה מכם שאין תחית מתים? 13 אם אין תחית מתים, גם המשיח לא קם. 14 ואם המשיח לא קם, הכרזתנו הבל וגם אמונתכם הבל. 15 ואז גם נמצא עדי שקר לאלהים, שכן העידונו על אלהים כי הקים את המשיח לתחיה - והוא לא הקימו אם אמנם אין המתים קמים לתחיה; 16 ואם אין המתים קמים לתחיה, גם המשיח לא קם לתחיה. 17 ואם המשיח לא קם לתחיה, לשוא אמונתכם ועדין שרויים אתם בחטאיכם. 18 ואז גם האנשים אשר מתו בהיותם שיכים למשיח - אבודים הם. 19 אם אנחנו תולים תקוה במשיח אך ורק למען חיים אלה, אזי אמללים אנו מכל אדם.

20 אבל כעת המשיח קם מן המתים, בכורי כל ישני עפר. 21 ומאחר שהמות בא על-ידי אדם, גם תחית המתים היא על-ידי אדם; 22 שכן כמו שבאדם הכל מתים, כך גם במשיח הכל יחיו. 23 אך כל אחד כסדרו: הראשון הוא המשיח; אחרי כן, בבואו, השיכים למשיח. 24 אחרי כן הקץ, כאשר ימסר לאלהים האב את המלכות לאחר שיבטל כל ממשל וכל סמכות ושלטון; 25 כי עליו למלך עד כי ישית את כל אויביו תחת רגליו. 26 האויב האחרון שימגר הוא המות, 27 שכן האלהים שת הכל תחת רגליו. ובאמרו שהכל הושת תחתיו, ברור כי השת את הכל תחתיו איננו בכלל הזה. 28 וכאשר הכל יושת תחתיו, אז גם הבן עצמו יהיה כפוף למי ששת תחתיו את הכל, למען יהיה האלהים הכל בכל.

29 אם לא כן, מה יעשו האנשים שנטבלים בעד המתים? אם אמנם אין המתים קמים לתחיה, למה הם נטבלים בעדם? 30 ולמה אנחנו נתונים בסכנה שעה שעה? 31 אחי, אני נשבע בגאוה שיש לי בכם במשיח ישוע אדוננו, כי יום יום אני מת. 32 אם כדרך בני אדם נאבקתי באפסוס עם חיות רעות, מה התועלת שתצמח לי מזה? אם אין תקומת מתים, הבה נאכל ונשתה, כי מחר נמות! 33 אל תטעו: חברת אנשים רעים תשחית מדות טובות. 34 התפכחו לצדק ואל תחטאו, כי יש כמה שאין בהם דעת אלהים; לבשתכם אני אומר זאת. 35 "אבל איך יקומו המתים?" ישאל אחד, "באיזה גוף הם יבואו?" 36 אתה הסכל, הן מה שתזרע לא יחיה אלא אם ימות. 37 כאשר אתה זורע אינך זורע את הגוף שיתהוה, אלא גרגיר ערום של חטה, או זרע אחר. 38 ואלהים נותן לו גוף כרצון אלהים, ולכל זרע את גופו הוא. 39 לא כל בשר הוא אותו הבשר; לאדם בשר משלו, לחיות בשר אחר, לעופות בשר אחר ולדגים אחר. 40 יש גופים שמימיים וגופים ארציים, אך שונה הוא הדר הגופים השמימיים מהדר הגופים הארציים. 41 לשמש הדר משלה, אבל אחר הוא הדר הירח ואחר הוא הדר הכוכבים, שהרי כוכב מכוכב שונה בהדרו. 42 כן גם תחית המתים: מה שנזרע במצב של כליון יקום באי כליון; 43 נזרע בקלון ויקום בכבוד; נזרע בחלשה ויקום בגבורה; 44 נזרע גוף נפשי ויקום גוף רוחני. אם יש גוף נפשי יש גם גוף רוחני. 45 וכן כתוב על אדם הראשון: "ויהי האדם לנפש חיה", אבל אדם האחרון - לרוח מחיה. 46 לא הרוחני הוא הראשון, אלא הנפשי, ואחרי כן הרוחני. 47 האדם הראשון הוא עפר מן האדמה; האדם השני מן השמים הוא. 48 כאחד שהוא עפר כן גם אלה אשר עפר הם; כאחד שהוא שמימי כן גם אלה אשר שמימיים הם. 49 וכמו שלבשנו את צלמו של הארצי נלבש גם את צלם השמימי.

50 אמר זאת, אחי: בשר ודם אינו יכול לרשת את מלכות האלהים; גם אין הכליון יורש אל-כליון. 51 הנה סוד אגיד לכם: לא כלנו נמות, אבל כלנו נשתנה 52 בן רגע וכהרף עין בשופר האחרון, שכן יתקע בשופר והמתים יקומו בלי כליון ואנחנו נשתנה; 53 כי מן הראוי שזה הכפוף לכליון ילבש אל-כליון וזה הכפוף למות ילבש אלמות. 54 וכאשר הכפוף לכליון ילבש אל-כליון והכפוף למות ילבש אלמות, אז יתקים דבר הכתוב: "בלע המות לנצח." 55 "איה עקצך מות? איה נצחונך מות?" 56 עקץ המות הוא החטא, והחטא תקפו בא מן התורה. 57 אבל תודה לאלהים הנותן לנו את הנצחון על-ידי אדוננו ישוע המשיח. 58 על כן, אחי האהובים, עמדו היטב והיו יציבים; היו תמיד עתירי פעל בעבודתו של האדון, בידיעה שעמלכם איננו לריק באדון.

פרק הבא, אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים, הברית החדשה (תרגום חדש)