פרק קודם, אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים, הברית החדשה (תרגום חדש)

אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים פרק ז

ז לענין מה שכתבתם אלי: 'טוב לו לאיש להמנע מאשה', 2 אך משום הזנות - כל איש ישא לו אשה וכל אשה יהיה לה בעל. 3 האיש יקים את חובתו לאשתו, וכן גם האשה תקים את חובתה לבעלה. 4 האשה אין גופה ברשותה אלא ברשות בעלה; כן גם האיש, אין גופו ברשותו אלא ברשות אשתו. 5 אל תמנעו את עצמכם זה מזה בלתי אם מתוך הסכמה לזמן מסים כדי להתפנות לתפלה. אחרי כן שובו והתאחדו, פן ינסה אתכם השטן בגלל אי יכלתכם לרסן את היצר. 6 זאת אני אומר בדרך של רשות ולא בדרך של פקדה. 7 מי יתן וכל האנשים יהיו כמוני, אלא שלכל אחד מתנתו שלו מאת האלהים, זה בכה וזה בכה.

8 ואל הפנויים והאלמנות אמר: כדאי להם להשאר כמוני. 9 אבל אם אינם יכולים לכבש את יצרם - שיתחתנו; מוטב לשאת אשה מלבער בתאוה. 10 ועל הנשואים אני מצוה, ולא אני כי אם האדון, שלא תפרד אשה מבעלה - 11 אך אם נפרדה, שתשאר פנויה או תתפיס עם בעלה - ואל יעזב איש את אשתו. 12 אל השאר אני אומר, ולא האדון: אם לאיש מאמין יש אשה בלתי מאמינה והיא רוצה להשאר אתו, אל יעזב אותה. 13 ואשה שיש לה בעל בלתי מאמין והוא חפץ להשאר אתה, אל תעזב היא אותו, 14 כי הבעל שאיננו מאמין מקדש באשתו, והאשה שאיננה מאמינה מקדשת בבעלה; אם לא כן, בניכם טמאים, ואלו עתה קדושים הם. 15 אבל אם זה שאיננו מאמין נפרד, שיפרד לו. גם המאמין גם המאמינה אינם משעבדים במקרים כאלה; הרי לשלום קרא אותנו האלהים. 16 כלום יודעת את, אשה, אם תושיעי את בעלך? או כלום יודע אתה, הבעל, אם תושיע את אשתך? 17 כל איש יחיה את חייו לפי מה שחלק לו האדון, לפי מצבו כאשר קרא לו האלהים. כך אני מצוה בכל הקהלות. 18 אם נקרא האיש בעת היותו נמול, אל ימשך לו ערלה. אם נקרא כשהוא ערל, אל ימול. 19 לא המילה חשובה, אף לא הערלה, אלא שמירת מצוות האלהים. 20 ישאר כל איש במעמד שבו נקרא. 21 אם נקראת בעת היותך עבד, אל תדאג. אבל אם ביכלתך לצאת לחפשי, אדרבא, נצל זאת. 22 הרי עבד שנקרא מטעם האדון, בן-חורין הוא לאדון; כן מי שנקרא בהיותו בן-חורין, עבד הוא למשיח. 23 במחיר נקניתם; אל תשתעבדו לבני אדם. 24 אחי, איש איש במעמד שנקרא בו, בו יעמד לפני אלהים. 25 על-אודות הבתולות אין לי מצוה מאת האדון, אבל אחוה דעתי בתור מי שזכה, ברחמי האדון, להיות נאמן. 26 אני סבור שמפני המצוקה הנוכחית מוטב לאיש להשאר כך: 27 אם אתה קשור לאשה, אל תבקש להתיר את הקשר; אם אינך קשור לאשה, אל תבקש לך אשה. 28 אך אם תקח לך אשה אינך חוטא. והבתולה אם תנשא איננה חוטאת, אלא שיהיו להם צרות בבשרם ואני חס עליכם. 29 וזאת אמר לכם, אחי: הזמן דוחק. על כן יהיו אלה שיש להם נשים כאלו אין להם; 30 יהיו הבוכים כאלו אינם בוכים; השמחים כאלו אינם שמחים; הקונים כאלו אינם בעלי קנין; 31 והנהנים מן העולם הזה כאלו אינם נהנים ממנו, כי חלוף תחלף צורת העולם הזה. 32 רצוני למנע דאגה מכם. מי שאינו נשוי דואג לדברים אשר לאדון, איך ייטב בעיני האדון. 33 אבל מי שנשוי דואג לדברים הארציים, איך ייטב בעיני האשה, 34 ותשומת לבו מפלגת. והאשה שאינה נשואה, או הבתולה, דואגת לדברים אשר לאדון כדי שתהיה קדושה הן בגוף והן ברוח. אבל הנשואה דואגת לדברים הארציים, כיצד תיטב בעיני בעלה. 35 זאת אני אומר לטובתכם, לא כדי להכביד עליכם, אלא כדי שתתנהגו כיאות ותתמסרו לאדון באין מפריע.

36 מי שסבור כי אינו נוהג כשורה בבתולתו אם יעברו עליה ימי נעוריה, ושהדבר הוא בלתי נמנע, יעשה כרצונו. שיתחתנו; אין הוא חוטא. 37 אבל איש איתן בדעתו, שאינו שרוי בצרך והוא שולט על רצונו, אם החליט בלבבו לשמר את בתולתו - טוב יעשה. 38 לפיכך, הנושא את בתולתו טוב הוא עושה; וזה שאינו נושא אותה ייטיב עוד יותר לעשות. 39 האשה קשורה לבעלה כל זמן שהוא חי. ואם ימות הבעל, רשאית היא להנשא למי שתרצה ובלבד שזה יהיה באדון. 40 ואולם היא תהיה מאשרת יותר אם תשאר פנויה; זו דעתי, וחושבני שגם בי רוח אלהים.

פרק הבא, אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים, הברית החדשה (תרגום חדש)