פרק קודם, אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים, הברית החדשה (תרגום חדש)
ח בענין זבחי אלילים, אנו יודעים שלכלנו דעת. דעת מביאה לידי גאוה, אך האהבה בונה. 2 מי שסבור כי הוא יודע דבר מה, עדין אינו יודע כפי שצריך לדעת. 3 אבל מי שאוהב את אלהים, הוא ידוע לאלהים. 4 ובכן בנוגע לאכילת זבחי אלילים, אנחנו יודעים כי אין ממשות לאליל בעולם וכי אין אלהים אלא אחד. 5 וגם אם יש הקרויים "אלים", אם בשמים ואם בארץ, - כשם שיש אלים רבים ואדונים רבים - 6 הרי לנו יש אלהים אחד, האב אשר הכל ממנו ואנחנו למענו; ואדון אחד, ישוע המשיח, אשר הכל דרכו ודרכו אנחנו מתקימים.
7 אך לא הכל יודעים זאת. יש אנשים שעדין רגילים לאליל ואוכלים את המאכל כאלו הוא זבח לאליל, ומאחר שמצפונם חלש הרי שהוא נטמא. 8 אולם המאכל לא יקרב אותנו לאלהים. אם לא נאכל לא נפסיד, ואם נאכל לא נשיג יתרון. 9 אבל הזהרו שלא תהיה רשותכם זו מכשול לחלשים; 10 שכן אם יראו אותך, אתה אשר לך הדעת, מסב בבית אלילים, כלום לא יעודד הדבר את בעל המצפון החלש לאכל זבחי אלילים? 11 ובגלל הדעת שלך יהרס האח החלש שלמענו מת המשיח. 12 אם כך תחטאו לאחיכם ותפגעו במצפונם החלש - למשיח אתם חוטאים. 13 לכן אם מאכל הוא מכשול לאחי, לא אכל בשר לעולם למען לא אכשיל את אחי.
פרק הבא, אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים, הברית החדשה (תרגום חדש)