פרק קודם, אגרת שאול הראשונה אל התסלוניקים, הברית החדשה (תרגום חדש)
ג ומאחר שלא יכלנו עוד לסבל זאת, החלטנו להשאר לבדנו באתונה, 2 ושלחנו את טימותיאוס אחינו ועמיתנו המשרת את אלהים בבשורת המשיח. שלחנו אותו לחזק ולעודד אתכם באמונתכם, 3 כדי שאיש מכם לא ימוט בצרות האלה; הלא יודעים אתם שלזאת יעדנו. 4 הן גם כאשר היינו אצלכם אמרנו לכם מראש שעתידים אנחנו לסבל, מה שאכן קרה וגם ידוע לכם. 5 לכן כאשר לא יכלתי עוד לשאת זאת, שלחתי להודע מה מצב אמונתכם, מחשש שמא נסה אתכם המנסה ועמלנו היה לריק. 6 אבל כעת טימותיאוס בא אלינו מכם ובשר לנו טובות על אמונתכם ואהבתכם, וספר שאתם זוכרים אותנו לטובה בכל עת ונכספים לראותנו, כשם שגם אנו נכספים לראות אתכם. 7 על כן, אחי, בכל מצוקתנו וצרתנו התעודדנו בכם בגלל אמונתכם; 8 ואמנם עכשו חיים אנחנו, אם אתם מחזיקים מעמד באדון. 9 ואילו תודות יכולים אנו לשלם לאלהים בעדכם על כל השמחה שאנו שמחים בגללכם לפני אלהינו? 10 יומם ולילה מרבים אנו להתפלל שנראה את פניכם ונשלים את החסר לאמונתכם.
11 יכון אלהים אבינו ואדוננו ישוע את דרכנו אליכם. 12 והאדון ירבה וישגה את האהבה בקרבכם, לאהב איש את רעהו ואת כל אדם כשם שגם אנחנו אוהבים אתכם; 13 וכך יכונן את לבבכם להיות תמים בקדשה לפני האלהים אבינו בבוא אדוננו ישוע עם כל קדושיו.
פרק הבא, אגרת שאול הראשונה אל התסלוניקים, הברית החדשה (תרגום חדש)