פרק קודם, אגרת פטרוס השניה, הברית החדשה (תרגום חדש)
ב אבל גם נביאי שקר היו בעם, כשם שגם ביניכם יהיו מורי שקר. הללו יכניסו בחשאי תורות הרסניות ויכפרו באדון אשר קנה אותם, ויביאו על עצמם אבדן פתאם. 2 רבים ילכו אחרי תועבותיהם, ובגללם תגדף דרך האמת. 3 ובתאותם לבצע ידברו כזב ויסחרו בכם; ואמנם לא יתעכב משפטם שנחרץ מקדם, ואבדנם לא ינום.
4 הן אלהים לא חס על המלאכים החוטאים, אלא הורידם אל תחתיות ארץ ונתנם בכבלי אפל לשמרם למשפט.
5 וגם על העולם הקדום לא חס, אבל בהביאו מבול על עולם של רשעים שמר את נח, מטיף הצדק, והשבעה אשר עמו.
6 את הערים סדום ועמרה שרף לאפר לאחר שדן אותן למהפכה, בשימו אותן לדגמה לעתידים לעשות רשעה,
7 והציל את לוט הצדיק, אשר נדכאה נפשו בגלל התנהגות הרשעים שטופי זמה;
8 כי הצדיק הזה, אשר בשבתו בקרבם ראה ושמע את הנעשה, יום יום התענה בנפשו הישרה על מעשי רשעתם.
9 אכן יודע יהוה להציל את חסידיו מנסיון ועם זאת לחשך את הרשעים ליום הדין כדי להענישם,
10 ביחוד את ההולכים אחר הבשריות בתאות טמאה ובוזים את הסמכות העליונה.
חצופים הם, הולכים בשרירות לבם ואינם נרתעים מלחרף את נושאי המשרות הנכבדות,
11 אשר אף המלאכים, הגדולים מהם בעצמה וכח, אינם מביאים עליהם קטרוג של גדוף לפני יהוה.
12 אך הללו דומים לחיות חסרות תבונה שבדרך הטבע נולדות כדי להלכד ולהשמד. הם מחרפים מה שאינם יודעים, וכמו שהן נשמדות גם הם ישמדו,
13 ובזה יסבלו את גמול עולתם. את ההוללות ביום חושבים הם לתענוג; כתמי טמאה ומומים הם, הסועדים עמכם ומוצאים הנאה בתרמיתם.
14 עינים להם מלאות נאופים ואינן מרפות מן החטא. הם לוכדים נפשות בלתי יציבות; לבם מרגל בחמדנות; אכן בנים ארורים.
15 בעזבם את דרך הישר תעו והלכו בדרך בלעם בן בעור אשר אהב את שכר הרשע,
16 והוכח על עולתו: אתון אלמת דברה בקול אדם ועצרה את אולת הנביא.
17 בארות בלי מים הם, עננים נדפים בסערה, אשר אפלת חשך שמורה להם. 18 בדברם גדולות, דברים שאינם אלא הבל, הם לוכדים בתאוות בשרים ובמעשי זמה את אלה אשר אך נמלטו מידי ההולכים בדרך התעות. 19 הם מבטיחים להם חפש בשעה שהם עצמם עבדים לכל אשר משחית; הרי למה שאדם נכנע, לזה הוא משתעבד. 20 הלא אם אחרי שנמלטו מטמאות העולם בידיעתם את אדוננו ומושיענו ישוע המשיח, שוב נסתבכו בהן ונצחו - כי אז מצבם האחרון גרוע מן הראשון. 21 מוטב היה להם שלא לדעת את דרך הצדקה מאשר לדעת אותה ולסור מן המצוה הקדושה המסורה להם. 22 התממש בהם המשל האמתי: "הכלב שב על-קאו", וגם "החזיר עולה מן הרחצה להתגולל ברפש".