פרק קודם, אגרת שאול השניה אל הקורינתים, הברית החדשה (תרגום חדש)

אגרת שאול השניה אל הקורינתים פרק ב

ב גמרתי אמר בלבי שלא אבוא עוד לצער אתכם; 2 שהרי אם אצער אתכם, מי ישמח אותי מלבד מי שגרמתי לו צער? 3 כתבתי את הדבר הזה כדי שבבואי לא יצערוני אלה אשר צריך הייתי לשמח בהם, ובוטח אני בכלכם ששמחתי היא שמחת כלכם. 4 כתבתי לכם מתוך מצוקה רבה ועגמת לב ובדמעות רבות, לא כדי לצער אתכם, אלא כדי שתדעו מה רבה אהבתי אליכם. 5 ואם מישהו גרם צער, הרי לא אותי צער, אלא את כלכם - לפחות במדת מה, כדי שלא להגזים. 6 די לו לאיש כזה התוכחה הזאת מאת הרבים. 7 ובכן, להפך, עדיף שתסלחו לו ותנחמוהו, למען לא יתמוטט האיש מרב צער. 8 על כן אני מבקש מכם שתוכיחו לו את אהבתכם. 9 לשם כך גם כתבתי, להוכח אם מציתים אתם בכל הדברים. 10 ואיש אשר תסלחו לו על איזה דבר, גם אני אסלח לו; כי גם מה שאני סלחתי, אם סלחתי על דבר מה, הרי סלחתי למענכם לנכח המשיח, 11 כדי שלא יערים עלינו השטן, שכן מזמותיו לא נעלמו מאתנו.

12 כאשר באתי לטרואס לבשר את בשורת המשיח גם נפתח לי פתח מטעם האדון, 13 אך לא היה מנוח לרוחי מפני שלא מצאתי את טיטוס אחי. אז נפרדתי מהם ויצאתי אל מקדוניה. 14 אבל תודה לאלהים המוביל אותנו במסע נצחון במשיח ומפיץ על-ידינו את ניחוח דעת אלהים בכל מקום. 15 הלא ניחוח המשיח אנחנו לאלהים, בקרב הנושעים ובקרב האובדים; 16 לאחרונים ריח של מות אלי מות, לראשונים ריח של חיים אלי חיים. ומי הראוי לכך? 17 הרי אין אנו כמו הרבים העושים מסחר בדבר אלהים, אלא לנגד עיני אלהים, בישר לב ומטעם אלהים, במשיח אנו מדברים.

פרק הבא, אגרת שאול השניה אל הקורינתים, הברית החדשה (תרגום חדש)