פרק קודם, אגרת שאול השניה אל הקורינתים, הברית החדשה (תרגום חדש)

אגרת שאול השניה אל הקורינתים פרק ז

ז לכן, חביבי, בהיות לנו ההבטחות האלה, נטהר את עצמנו מכל טמאת גוף ורוח ונשלים קדשתנו ביראת אלהים. 2 הרחיבו לנו לבבכם; לא עשינו עול לאיש, לא גרמנו נזק לאיש, לא רמינו איש. 3 אינני מדבר מתוך כונה להרשיע, שהרי כבר אמרתי שאתם בלבנו, גם לחיים גם למות. 4 רב בטחוני בכם. גדולה גאותי בכם. מלאתי נחמה ואני שופע שמחה בכל צרתנו.

5 הן גם כאשר באנו למקדוניה לא היה מנוח לגופנו, אלא צרות מכל עבר, מאבקים מחוץ וחששות מבית. 6 אבל אלהים, המנחם את הנדכאים, נחם אותנו בבואו של טיטוס. 7 ולא בבואו בלבד, אלא גם בנחמה שהוא נחם בכם; שכן ספר לנו על כסופיכם, על רב צערכם, על הקנאה שאתם מקנאים לי, ולכן שמחתי עוד יותר. 8 הן גם אם העצבתי אתכם באגרתי, אינני מתחרט. גם אם התחרטתי - אני רואה שהאגרת ההיא העציבה אתכם, אף כי רק לזמן מה - 9 כעת אני שמח לא על שנעצבתם, אלא על שהעצב הזה הביא אתכם לידי תשובה; כי נעצבתם כרצון אלהים, באפן שלא נגרם לכם שום נזק על-ידינו. 10 הן העצב שהוא כרצון אלהים מעורר לתשובה אשר תוצאתה ישועה, ועל עצב כזה אין להצטער. אבל העצב כדרך העולם גורם מות. 11 ראו מה עורר בכם העצב הזה אשר כרצון אלהים! הוא עורר בכם חריצות, התנצלות, התלהטות, יראה, כסופים, קנאה, נכונות לעשית דין. מכל הבחינות הוכחתם שאין בכם דפי בענין ההוא. 12 ובכן, גם כשכתבתי אליכם, לא כתבתי למען זה שעשה את הרעה ולא למען זה שסבל את הרעה, אלא למען תוכחו לדעת לנכח האלהים מהי מסירותכם לנו. 13 לכן נחמנו. אבל הרבה יותר משנחמנו שמחנו בשמחת טיטוס, שכן כלכם גרמתם לו נחת רוח. 14 אם במדת מה התגאיתי בכם לפניו, לא התאכזבתי - אלא כשם שתמיד דברנו אליכם אמת, כן גם דברי התגאותנו לפני טיטוס הוכחו כאמת. 15 הוא רוחש לכם אהבה רבה עד מאד, כי זוכר הוא את הציות של כלכם כשקבלתם אותו ביראה ובחרדה. 16 אני שמח שבכל דבר אני בטוח בכם.

פרק הבא, אגרת שאול השניה אל הקורינתים, הברית החדשה (תרגום חדש)