פרק קודם, ההתגלות, הברית החדשה (תרגום חדש)

ההתגלות פרק יב

יב אות גדול נראה בשמים: אשה אשר השמש לבושה, הירח תחת רגליה, ועל ראשה עטרת של שנים-עשר כוכבים; 2 הרה היא וזועקת מכאבים וצירי לדה. 3 גם אות אחר נראה בשמים: והנה תנין גדול, אדם כאש, שבעה ראשים לו ועשר קרנים; על ראשיו שבעה כתרים, 4 וזנבו סחב שליש מכוכבי השמים והשליכם ארצה. והתנין עמד לפני האשה הקרובה ללדת, כדי לבלע את בנה בעת הלדה. 5 לאחר שילדה בן זכר, אשר עתיד לרעות את כל הגוים בשבט ברזל, נחטף בנה אל האלהים ואל כסאו. 6 והאשה ברחה למדבר, אשר שם הוכן לה מקום מאת האלהים, כדי שיכלכלוה שם אלף ומאתים וששים יום.

7 ומלחמה התחוללה בשמים; מיכאל ומלאכיו נלחמים בתנין והתנין נלחם ומלאכיו. 8 הם לא התגברו וגם מקומם לא נמצא עוד בשמים. 9 אז השלך התנין הגדול, הנחש הקדמוני הנקרא מלשין ושטן, המתעה את כל תבל; הוא השלך ארצה ומלאכיו השלכו אתו. 10 ושמעתי קול גדול בשמים אומר:
"עתה באה ישועת אלהינו, גבורתו ומלכותו
וממשלת משיחו, כי השלך שוטן אחינו
המקטרג עליהם לפני אלהינו יומם ולילה.

11 והם נצחוהו בדם השה ובדבר עדותם,
ולא אהבו את נפשם עד מות.

12 על זאת שמחו שמים ושוכניהם.
אוי לארץ ולים,
כי ירד אליכם השטן בחמה גדולה,
בידעו כי קצרה עתו."

13 כאשר ראה התנין כי השלך ארצה, רדף את האשה אשר ילדה את הזכר. 14 אז נתנו לאשה שתי כנפי הנשר הגדול כדי לעוף למדבר אל מקומה אשר תכלכל שם מועד מועדים וחצי מועד מפני הנחש. 15 הטיל הנחש מפיו נהר מים אחרי האשה, לשטפה בנהר. 16 אך הארץ עזרה לאשה; פתחה הארץ את פיה ובלעה את הנהר שהטיל התנין מפיו. 17 קצף התנין על האשה והלך לעשות מלחמה עם שאר זרעה השומרים את מצוות אלהים ולהם עדות ישוע. 18 והוא עמד על חול הים.

פרק הבא, ההתגלות, הברית החדשה (תרגום חדש)