פרק קודם, ההתגלות, הברית החדשה (תרגום חדש)
טז שמעתי קול גדול מן ההיכל אומר לשבעת המלאכים: "לכו ושפכו על הארץ את שבע קערות זעם אלהים." 2 הלך הראשון ושפך את קערתו על הארץ, ונתהוה שחין רע ומכאיב באנשים הנושאים את תו החיה ומשתחוים לצלמה.
3 שפך השני את קערתו על הים והים נהפך לדם כדמו של מת, וכל נפש חיה אשר בים מתה.
4 שפך השלישי את קערתו בנהרות ובמעינות המים, ונהיו לדם.
5 שמעתי את מלאך המים אומר:
"צדיק אתה ההוה והיה, הקדוש - שכך שפטת;
6 כי דם קדושים ונביאים שפכו,
ודם נתת להם לשתות; ראויים הם."
7 ושמעתי את המזבח אומר:
"כן, יהוה אלהי צבאות, אמת וצדק משפטיך."
8 שפך הרביעי את קערתו על השמש ונתן לו לצרב את האנשים באש. 9 נצרבו האנשים בחם גדול וגדפו את שם אלהים אשר לו השלטון על המכות האלה, ולא חזרו בתשובה לתת לו כבוד.
10 החמישי שפך את קערתו על כסא החיה וחשכה מלכותה. הם נשכו את לשונם מכאב 11 וגדפו את אלהי השמים ממכאובם ושחינם, ולא שבו ממעשיהם.
12 הששי שפך את קערתו על הנהר הגדול, נהר פרת, ומימיו יבשו כדי להכין את הדרך של המלכים ממזרח שמש. 13 ראיתי מפי התנין ומפי החיה ומפי נביא השקר שלש רוחות טמאות דומות לצפרדעים 14 -כי הן רוחות של שדים עושי אותות - והן יוצאות אל מלכי הארץ כלה לאסף אותם למלחמת היום הגדול אשר לאלהי צבאות. 15 הנני בא כגנב. אשרי השוקד ושומר את בגדיו, פן ילך ערום ויראו את ערותו. 16 והוא אסף אותם אל המקום הנקרא בעברית הר מגדון.
17 השביעי שפך את קערתו אל האויר וקול גדול יצא מן ההיכל מעם הכסא - אומר: "היה נהיתה!" 18 ברקים וקולות ורעמים התחוללו, ורעידת-אדמה גדולה אשר לא היתה כמוה מאז היות אדם על הארץ; רעידת-אדמה גדולה כל כך! 19 העיר הגדולה נחלקה לשלושה חלקים וערי הגוים נפלו, וזכרון בבל הגדולה עלה לפני האלהים לתת לה את כוס יין חרון אפו. 20 כל אי נסוג והרים לא נמצאו. 21 ברד גדול ומשקלו כארבעים קילוגרם ירד מן השמים על בני אדם, ובני אדם גדפו את אלהים בגלל מכת הברד, כי גדולה מאד מכתו.