אגרת שאול אל פילימון, האגרת אל העברים, הברית החדשה (תרגום חדש)
א האלהים אשר דבר מקדם פעמים רבות ובדרכים רבות אל האבות ביד הנביאים,
2 דבר אלינו באחרית הימים האלה ביד הבן אשר שם ליורש כל ובידו גם עשה שמים וארץ;
3 הוא זהר כבודו וצלם עצמותו ונושא כל בדברו רב-הגבורה, ולאחר שעשה טהור חטאים ישב לימין הגדלה במרומים
4 והיה לגדול במאד מן המלאכים, כהיות השם שירש נעלה משלהם,
5 כי אל מי מהמלאכים אמר מעולם,
"בני אתה
אני היום ילדתיך?"
ועוד,
"אני אהיה-לו לאב
והוא יהיה-לי לבן?"
6 ועוד, כאשר הוא מביא את הבכור אל העולם, הוא אומר,
"והשתחוו לו כל אלהים."
7 ועל המלאכים הוא אומר,
"עשה מלאכיו רוחות,
משרתיו אש להט."
8 אך על הבן הוא אומר,
"כסאך אלהים, עולם ועד,
שבט מישר שבט מלכותך.
9 אהבת צדק ותשנא רשע,
על-כן משחך אלהים, אלהיך,
שמן ששון מחבריך."
10 ועוד,
"אתה אדני לפנים הארץ יסדת,
ומעשה ידיך שמים;
11 המה יאבדו ואתה תעמד,
וכלם כבגד יבלו;
12 כלבוש תחליפם ויחלפו,
ואתה הוא ושנותיך לא יתמו."
13 ואל מי מן המלאכים אמר מעולם,
"שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך?"
14 האין כלם רוחות-שרת, שלוחים לשרות למען העתידים לרשת ישועה?