פרק קודם, האגרת אל העברים, הברית החדשה (תרגום חדש)
ה כל כהן גדול הלקוח מקרב בני אדם, ממנה למען בני אדם על עניני אלהים כדי להקריב מנחות וזבחים על חטאים. 2 הוא יכול לחמל על השוגגים והתועים, משום שגם הוא מקף חלשה. 3 מסבה זאת הוא חיב להקריב על חטאים גם בעד העם וגם בעד עצמו. 4 ואין איש לוקח לעצמו את הכבוד זולתי הנקרא מטעם אלהים, כאהרן.
5 כן גם המשיח לא נטל לעצמו את הכבוד להיות כהן גדול, אלא קבל זאת מאת האומר אליו, "בני אתה, אני היום ילדתיך"; 6 כמו שגם במקום אחר הוא אומר, "אתה-כהן לעולם על-דברתי מלכי-צדק."
7 ובימי היותו בגוף בשר ודם, הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדמעות אל היכול להושיעו ממות, ואמנם נשמע בגלל יראת האלהים שבו. 8 ואף כי היה הבן, מסבלותיו למד לצית. 9 וכאשר השלם היה למקור של ישועת עולמים לכל המציתים לו, 10 ואלהים קרא לו, "כהן גדול על-דברתי מלכי-צדק." 11 על זאת יש לנו לומר דברים רבים, אך קשה להסבירם מפני שכבדו אזניכם. 12 הנה בזמן שעליכם להיות כבר מורים, שוב צריכים אתם למישהו שילמד אתכם את ראשית יסודות דברי אלהים ונהייתם זקוקים לחלב ולא למזון מוצק. 13 הן כל מי שמאכלו חלב איננו מבין בדברי צדק, כי עודנו תינוק. 14 אך המאכל המוצק הוא למבגרים, אלה אשר חושיהם הרגלו על-ידי הנסיון המעשי להבחין בין טוב לרע.