הבשורה על-פי מרקוס, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)
א רבים שלחו ידם לחבר את ספור הדברים אשר התקימו בקרבנו, 2 כפי שמסרום לנו אלה אשר מתחלה היו עדי ראיה ומשרתי דבר יהוה. 3 לפיכך, לאחר שהתחקיתי היטב על כל הדברים מראשיתם, חשבתי גם אני לנכון לכתבם לך כסדרם, תאופילוס הנכבד, 4 למען תוכח באמתות הדברים שלמדוך. 5 בימי הורדוס מלך ארץ יהודה היה כהן ממשמרת אביה ושמו זכריה, ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע. 6 שניהם היו צדיקים לפני אלהים, הולכי תמים בכל מצוותיו וחקותיו. 7 ובן לא היה להם, כי אלישבע עקרה ושניהם באים בימים. 8 באחד הימים, כאשר כהן לפני האלהים בסדר משמרתו 9 על-פי מנהג הכהנה, יצא גורלו להכנס אל היכל יהוה להקטיר קטרת. 10 וכל קהל העם היה מתפלל בחוץ בשעת הקטרת. 11 לפתע נראה אליו מלאך יהוה נצב לימין מזבח הקטרת. 12 כראותו זאת נבהל זכריה ופחד נפל עליו.
13 אמר אליו המלאך, "אל תירא, זכריה, כי נשמעה תפלתך. אלישבע אשתך תלד לך בן ואתה תקרא שמו יוחנן. 14 שמחה וגיל יהיו לך ורבים ישמחו בהולדו; 15 כי גדול יהיה לפני יהוה, יין ושכר לא ישתה, וימלא רוח הקדש מרחם אמו. 16 רבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם, 17 וילך לפניו ברוח אליהו וגבורתו, להשיב לב אבות על בנים, וסוררים אל תבונת הצדיקים, להכשיר עם מוכן ליהוה."
18 אמר זכריה אל המלאך, "לפי מה אדע זאת? הרי אני זקן ואשתי באה בימים."
19 השיב לו המלאך, "אני גבריאל הנצב לפני אלהים. נשלחתי לדבר אליך ולבשר לך זאת. 20 והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד אשר יקרו הדברים האלה, על שלא האמנת לדברי אשר יתקימו בעתם."
21 העם חכה לזכריה ותמה על שהתעכב בהיכל. 22 והנה בצאתו משם לא היה יכול לדבר אליהם, והם הבינו שראה מראה בהיכל; הוא עצמו היה רומז להם ועודנו אלם. 23 כתם ימי שרותו חזר לביתו, 24 ולאחר הימים האלה הרתה אלישבע אשתו. במשך חמשה חדשים הסתתרה, וזאת אמרה: 25 "כך עשה לי אלהים כאשר ראה להסיר את חרפתי בקרב בני אדם." 26 בחדש הששי נשלח המלאך גבריאל מאת האלהים לעיר בגליל, אשר שמה נצרת, 27 אל בתולה מארסת לאיש מבית דוד ושמו יוסף, ושם הבתולה מרים.
28 בהכנסו לחדרה אמר המלאך, "שמחי, ברוכת החסד. יהוה עמך". 29 היא נדהמה לשמע הדבר וחשבה בלבה מה טיבה של הברכה הזאת.
30 אמר לה המלאך, "אל תפחדי, מרים, כי מצאת חן לפני אלהים. 31 הנה תהרי ותלדי בן, ותקראי שמו ישוע. 32 הוא גדול יהיה ובן-עליון יקרא, ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו; 33 וימלך על בית יעקב לעולם ואין קץ למלכותו."
34 אמרה מרים אל המלאך, "איך יהיה הדבר הזה, הרי אינני יודעת איש?"
35 השיב המלאך ואמר: "רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך. לכן קדוש יקרא הילוד, בן-אלהים. 36 והנה אלישבע קרובתך גם היא הרתה בן בזקנתה, וזאת שקראו לה עקרה הרה זה החדש הששי, 37 כי לא יפלא מאלהים כל דבר."
38 אמרה מרים, "הנני שפחת אדני, יהי לי כדברך". והמלאך הלך לו. 39 בימים ההם קמה מרים ומהרה ללכת אל אזור ההר, אל אחת מערי יהודה. 40 היא נכנסה לבית זכריה וברכה את אלישבע. 41 והנה כאשר שמעה אלישבע את ברכת מרים, רקד הילד בבטנה; אלישבע נתמלאה רוח הקדש 42 וקראה בקול גדול: "ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך. 43 ומאין לי זאת, שאם אדוני באה אלי? 44 כי הנה, כאשר קול ברכתך בא באזני, רקד הילד משמחה בבטני. 45 אשרי זו שהאמינה כי יתקימו הדברים אשר נאמרו לה מאת אלהים."
46 אז אמרה מרים:
"תרומם נפשי את אדני
48 כי ראה בעני אמתו.
הנה 'אשריה' יאמר לי מעתה ולדור דורים.
49 כי גדולות עשה בי שדי, קדוש שמו
50 וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו.
51 עשה חיל בזרועו
פזר גאים, פרי מחשבות לבם.
52 שליטים הוריד מעל כסאותם
ושפלים שם למרום.
53 נפשות רעבים מלא טוב
ועשירים שלח ריקם.
54 תמך בישראל עבדו
זכר יהוה רחמיו
55 כאשר דבר אל אבותינו
אל אברהם ואל זרעו עד עולם."
56 ומרים נשארה אצל אלישבע כשלושה חדשים ואחרי כן חזרה לביתה. 57 עתה מלאו ימי אלישבע ללדת והיא ילדה בן. 58 כאשר שמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל אלהים חסדו עמה, שמחו אתה. 59 ביום השמיני באו למול את הילד וקראו לו זכריה, כשם אביו. 60 אך אמו הגיבה ואמרה: "לא! יוחנן הוא יקרא."
61 אמרו לה: "אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה", 62 ורמזו לאביו כדי לדעת איזה שם ירצה כי יקרא. 63 זכריה בקש לוח וכתב עליו "יוחנן שמו". כלם תמהו. 64 באותו רגע נפתח פיו והתרה לשונו, והוא דבר וברך את אלהים. 65 יראה היתה על כל שכניהם, וכל הדברים האלה ספרו בכל חבל הרי יהודה. 66 כל השומעים שמרו זאת בלבם ואמרו "מה אפוא יהיה הילד הזה?" ואמנם יד יהוה היתה עמו.
67 אז נתמלא זכריה אביו רוח הקדש ונבא לאמר:
68 "ברוך אדני אלהי ישראל
אשר פקד את עמו ופדות שלח לו
69 והצמיח לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו
70 כדבר אדני מעולם ביד נביאיו הקדושים
71 להושיענו מיד אויב ומיד כל שונא
72 לעשות חסד עם אבותינו
ולזכר לעולם בריתו
74 להצילנו מיד אויב
לתתנו לעבדו באין מורא
76 ולך, הילד, נביא אל עליון יקרא
כי לפניו תלך לפנות דרך יהוה
77 להודיע ישועת יהוה לעמו
כי יסלח לחטאתם
78 כרב רחמיו עמנו
ודרך כוכב משמים, פקד יפקדנו
79 להאיר ליושבי חשך וצלמות
ולשים פעמינו לדרך שלום."
80 והילד גדל והתחזק ברוח בהיותו במדבר עד יום הראותו אל ישראל.