פרק קודם, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)
יא הוא היה באיזה מקום והתפלל. כשסים אמר לו אחד מתלמידיו: "אדוני, למדנו להתפלל, כשם שגם יוחנן למד את תלמידיו."
2 אמר להם ישוע: "כאשר אתם מתפללים אמרו:
אבינו, יתקדש שמך, תבוא מלכותך.
4 וסלח לנו על חטאינו,
כי גם אנחנו סולחים לכל החוטאים לנו;
ואל תביאנו לידי נסיון."
5 הוסיף ואמר להם: "אם אחד מכם ילך אל ידידו בחצות הלילה ויאמר לו, 'ידידי, הלוה לי שלוש ככרות לחם, 6 כי חברי הגיע אלי מן הדרך ואין לי מה להגיש לו.' 7 וזה שבתוך הבית ישיב ויאמר, 'אל תטריד אותי, הדלת כבר נעולה וילדי אתי במטה. אינני יכול לקום ולתת לך' - 8 אומר אני לכם, גם אם לא יקום לתת לו על היותו ידידו, יקום בגלל העזתו ויתן לו ככל צרכו. 9 ואני אומר לכם, בקשו וינתן לכם, חפשו ותמצאו, דפקו ויפתח לכם. 10 כי כל המבקש מקבל, והמחפש מוצא, והמתדפק יפתח לו. 11 ומי מכם האב שבנו יבקש ממנו דג והוא יתן לו נחש במקום דג? 12 או אם יבקש ביצה יתן לו עקרב? 13 הן אתם הרעים יודעים לתת מתנות טובות לבניכם, כל שכן האב שבשמים יתן את רוח הקדש למבקשים ממנו!" 14 באחד הימים גרש שד שגרם לאלמות. כאשר יצא השד החל האלם לדבר וההמון השתומם. 15 אלא שכמה מהם אמרו: "בעזרת בעל-זבול שר השדים הוא מגרש את השדים."
16 ואחרים שהתכונו לנסותו בקשו ממנו אות מן השמים. 17 אך הוא ידע את מחשבותיהם ואמר להם: "כל ממלכה המפלגת בתוך עצמה - תחרב, ובית על בית יפל בה. 18 ואם גם השטן התפלג בתוך עצמו, כיצד תעמד ממלכתו? שכן אומרים אתם כי בעזרת בעל-זבול אני מגרש את השדים. 19 אך אם אני מגרש את השדים בעזרת בעל-זבול, בעזרת מי מגרשים אותם בניכם? לכן הם יהיו שופטיכם. 20 ואם באצבע אלהים מגרש אני את השדים, כי אז הגיעה אליכם מלכות האלהים. 21 כאשר האיש החזק החמוש היטב שומר את ביתו שלו, הרי שלום לרכושו. 22 אך כשתוקף אותו איש חזק ממנו ומתגבר עליו, הוא לוקח ממנו את נשקו שבטח בו ומחלק את השלל.
23 מי שאיננו אתי - נגדי הוא, ומי שאיננו אוסף אתי -מפזר." 24 "הרוח הטמאה היוצאת מן האדם משוטטת במקומות ציה ומבקשת לה מנוח, וכשאינה מוצאת היא אומרת, 'אשובה אל ביתי שיצאתי ממנו'. 25 היא באה ומוצאת אותו מטאטא ומהדר. 26 אז היא הולכת ולוקחת אתה שבע רוחות אחרות רעות ממנה וכלן נכנסות לשכן שם. אכן גרועה אחריתו של האיש ההוא מראשיתו." 27 כאשר דבר את הדברים האלה קראה אשה אחת מן ההמון ואמרה לו: "אשרי הבטן אשר נשאה אותך ואשרי השדים שינקת מהם!"
28 על כך הגיב באמרו: "ויותר נכון, אשרי השומעים את דבר אלהים ושומרים אותו." 29 בהתקהל עם רב סביבו פתח פיו ואמר: "הדור הזה דור רע הוא. אות הוא מבקש, אך אות לא ינתן לו מלבד אות יונה הנביא. 30 וכמו שיונה היה לאות לאנשי נינוה כן גם יהיה בן-האדם לדור הזה. 31 מלכת תימן תקום במשפט עם אנשי הדור הזה ותרשיע אותם, שכן היא באה מקצה הארץ לשמע את חכמת שלמה; והנה גדול משלמה כאן! 32 אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה וירשיעוהו, שכן הם חזרו בתשובה בקריאת יונה; והנה גדול מיונה כאן!" 33 "אין איש מדליק מנורה ושם אותה במקום נסתר או תחת כד, אלא על כן ישים אותה כדי שבאי הבית יראו את האור. 34 מנורת הגוף היא העין. כאשר עינך טובה, גם כל גופך מואר. אך בהיותה רעה, גם גופך חשוך. 35 על כן הזהר פן יחשך האור אשר בקרבך. 36 לפיכך אם כל גופך אור הוא ואין בו שום חשך, אזי כלו יאיר כמו בהאיר לך המנורה בזהרה." 37 בשעה שדבר בקש ממנו פרוש אחד כי יסעד אתו, ואמנם הוא נכנס והסב אל השלחן. 38 ראה זאת הפרוש ותמה על שלא טבל לפני הסעודה. 39 אמר אליו האדון: "הנה אתם הפרושים מטהרים את הכוס ואת הקערה מבחוץ, אלא שתוככם מלא גזל ורשע. 40 כסילים! היוצר את החוץ האם לא יצר גם את הפנים? 41 ואתם, תנו לצדקה את מה שבפנים ואז הכל טהור לכם. 42 אוי לכם הפרושים, כי נותנים אתם מעשר ממנתה ופיגם ומכל ירק, ומזניחים את המשפט ואת אהבת אלהים. את אלה היה צריך לעשות ואף את האחרים לא להזניח. 43 אוי לכם הפרושים, כי אוהבים אתם את מושב הכבוד בבתי הכנסת וברכות שלום בשוקים. 44 אוי לכם, כי דומים אתם לקברים שאינם נכרים ובני אדם מתהלכים עליהם מבלי לדעת זאת."
45 אחד מבעלי התורה הגיב ואמר: "רבי, בדבריך אלה אתה פוגע גם בנו."
46 השיב ישוע: "אוי גם לכם בעלי התורה, כי מעמיסים אתם על בני אדם משאות כבדים מנשוא, ואתם בעצמכם אינכם נוגעים במשאות גם באחת מאצבעותיכם. 47 אוי לכם, כי בונים אתם את קברות הנביאים והרי אבותיכם הרגום. 48 על כן עדים אתם המסכימים למעשי אבותיכם, שכן המה הרגו אותם ואתם בונים את קבריהם. 49 משום כך גם אמרה חכמת האלהים: 'אשלח אליהם נביאים ושליחים ומהם יהרגו וירדפו', 50 למען ידרש מן הדור הזה דם כל הנביאים אשר נשפך מאז הוסד תבל, 51 מדם הבל עד דם זכריהו אשר נהרג בין המזבח והבית. כן, אומר אני לכם: דרוש ידרש מן הדור הזה. 52 אוי לכם בעלי התורה! כי הסירותם את מפתח הדעת; אתם עצמכם לא נכנסתם ומן הבאים מנעתם מהכנס."
53 כאשר יצא משם החלו הסופרים והפרושים להתיחס אליו בעוינות עמקה ולחקר אותו בענינים רבים, 54 בצפיה ללכדו בדבר פיו.