פרק קודם, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)

הבשורה על-פי לוקס פרק יב

יב בזמן שהתאספו רבבות אנשים עד כי דרכו זה על רגלו של זה, החל לדבר אל תלמידיו תחלה: "הזהרו משאור הפרושים, שהוא הצביעות. 2 אין דבר מכסה שלא יגלה ואין נסתר שלא יודע. 3 לפיכך כל מה שאמרתם בחשך ישמע באור, ומה שלחשתם בחדרי חדרים יכרז מעל הגגות. 4 ואני אומר לכם, ידידי, אל תפחדו מן ההורגים את הגוף שאחרי כן לא נותר להם לעשות דבר. 5 אבל אזהיר אתכם מפני מי לירא: יראו ממי שסמכות בידו להרג ואחרי כן להשליך לגיהנום. כן, אומר אני לכם, מפניו יראו. 6 האם לא נמכרות חמש צפרים בשני אסרים? גם אחת מהן אינה נשכחת מלפני אלהים. 7 ואולם אפלו שערות ראשכם נמנו כלן. אל תפחדו; יקרים אתם מצפרים רבות. 8 ואני אומר לכם, כל המודה בי לפני בני אדם גם בן-האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים. 9 והמכחש בי לפני בני אדם יכחש בו לפני מלאכי אלהים. 10 כל מי שיאמר דבר נגד בן-האדם יסלח לו, אך המנאץ את רוח הקדש לא יסלח לו. 11 וכאשר יביאו אתכם אל בתי כנסת ולפני שליטים ורשיות, אל תדאגו איך ומה תשיבו או מה תאמרו; 12 כי רוח הקדש תורה לכם באותה שעה את מה שצריך לומר." 13 מישהו מן ההמון אמר אליו: "רבי, הגד נא לאחי שיחלק אתי את הירשה." 14 אך הוא השיב לו: "בן-אדם, מי שם אותי לשופט עליכם או למחלק?" 15 הוסיף ואמר להם: "שימו לב והזהרו מכל חמדנות, כי חיי האדם אינם תלויים בשפע נכסיו".

16 ספר להם משל: "שדהו של איש עשיר אחד הניב יבול רב. 17 חשב האיש בלבו, 'מה אעשה, אין לי מקום לאסף את יבולי.' 18 אמר, 'זאת אעשה, אהרס את אסמי ואבנה גדולים מהם, ובהם אכנס את כל תבואתי ורכושי. 19 ואמר לנפשי: נפשי, יש לך הרבה דברים טובים שנאגרו לשנים רבות. הנפשי, אכלי, שתי ושמחי.' 20 אלא שאלהים אמר לו: 'כסיל! בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך, והדברים שהכנת למי יהיו?' 21 ככה הוא מי שאוצר בשביל עצמו ואינו מעשיר למען אלהים." 22 אמר לתלמידיו: "לכן אומר אני לכם: אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו; ולגופכם - מה תלבשו. 23 הלא הנפש חשובה מן המזון, והגוף חשוב מן הלבוש. 24 התבוננו אל העורבים: אינם זורעים ואינם קוצרים. גם אסם או מחסן אין להם, ואלהים מכלכל אותם. על אחת כמה וכמה חשובים אתם מן הצפרים! 25 ומי מכם בדאגתו יכול להוסיף טפח על שנות חייו? 26 וכיון שאינכם יכולים לעשות דברים פעוטים, למה תדאגו לשאר הדברים? 27 התבוננו אל השושנים, איך הם גדלים; אינם טווים אף אינם אורגים. אך אומר אני לכם, גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחד מהם. 28 ואם ככה מלביש אלהים את חציר השדה, אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור, על אחת כמה וכמה אתכם, קטני אמונה! 29 גם אתם, אל תהיו שואלים מה תאכלו ומה תשתו, ואל תהיו דואגים. 30 כ אמות העולם מבקשים את כל הדברים האלה, ואתם, אביכם יודע שאתם צריכים להם. 31 לכן בקשו את מלכותו, וכל אלה יוספו לכם. 32 אל תירא עדר קטן, כי לרצון היה מלפני אביכם לתת לכם את המלכות. 33 מכרו את נכסיכם ותנו לצדקה. עשו לכם ארנקים שאינם מתבלים, אוצר לא מתכלה בשמים - במקום שאין גנב מתקרב לשם ואין העש משחית; 34 כי במקום שמנח אוצרכם, שם יהיה גם לבבכם." 35 "יהיו מתניכם חגורים ומנורותיכם דולקות. 36 ואתם היו דומים לאנשים המחכים לאדונם בצפיה לבואו מן החתנה, באפן שבבואו ובדפקו יפתחו לו מיד. 37 אשרי אותם העבדים אשר האדון בבואו ימצאם עומדים על המשמר. אמן אומר אני לכם, הוא יאזר את מתניו, יושיבם, ויגש לשרת אותם. 38 ואם יבוא באשמרת השניה או באשמרת השלישית וימצאם כך, אשרי העבדים ההם. 39 זאת דעו: אלו ידע בעל הבית באיזו שעה יבוא הגנב, לא היה מניח לחדר אל ביתו. 40 גם אתם היו מוכנים, כי בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן-האדם."

41 שאל כיפא: "אדוננו, הרק לנו אתה אומר את המשל הזה או לכל?"

42 השיב האדון: "מי הוא אפוא הסוכן הנאמן והנבון אשר האדון יפקידהו על משרתיו לתת להם את ארוחתם בזמן? 43 אשרי העבד ההוא אשר אדוניו יבוא וימצאהו עושה כן. 44 אמת אני אומר לכם, על כל נכסיו יפקיד אותו. 45 אך העבד ההוא אם יאמר בלבו, 'מאחר אדוני לבוא', ויתחיל להכות את העבדים והשפחות ולאכל ולשתות ולהשתכר, 46 בוא יבוא האדון של אותו עבד ביום שאיננו מצפה לו ובשעה שאינו יודע, וישסף אותו וישים חלקו עם הבלתי-מאמינים. 47 והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדוניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות. 48 אבל זה שלא ידע ועשה דברים שהוא חיב עליהם מכות, יכה מעט. כל מי שנתן לו הרבה, ידרש ממנו הרבה; ומי שהפקד בידו הרבה, ידרשו ממנו עוד יותר." 49 "אש באתי לשלח על פני הארץ ומה חפצתי שכבר תבער! 50 אלא שעלי להטבל טבילה ומה כבדה עלי המועקה עד אשר תשלם! 51 הסבורים אתם שבאתי לשים שלום בארץ? לא, אומר אני לכם, אלא מחלקת. 52 מעתה חמשה בבית אחד יהיו שרויים במחלקת, שלושה נגד שנים ושנים נגד שלושה. 53 האב נגד הבן והבן נגד האב; האם נגד הבת והבת נגד האם; החמות נגד כלתה והכלה נגד חמותה." 54 אמר גם אל ההמון: "כאשר אתם רואים ענן עולה ממערב, מיד אתם אומרים 'גשם בא'; ואכן הגשם בא. 55 וכאשר נושבת רוח דרומית אתם אומרים 'יהיה חם'; ואכן החם בא. 56 צבועים! את פני הארץ ופני השמים יודעים אתם לפרש, הכיצד אינכם יודעים לפרש את הזמן הזה?" 57 "ומדוע אתם בעצמכם אינכם שופטים נכונה? 58 כאשר אתה הולך עם איש ריבך אל השליט, השתדל להשלים עמו בעודך בדרך; שאם לא כן יסחב אותך אל השופט, והשופט ימסר אותך לשוטר, והשוטר ישליך אותך לכלא. 59 אומר אני לך, לא תצא משם עד אשר תשלם את הפרוטה האחרונה."

פרק הבא, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)