פרק קודם, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)

הבשורה על-פי לוקס פרק יד

יד בשבת אחת נכנס לאכל לחם בביתו של אחד מראשי הפרושים, והם התבוננו בו בדריכות. 2 והנה לפניו איש שגופו תפוח ממים. 3 פנה ישוע לבעלי התורה והפרושים ושאל: "המתר לרפא בשבת או לא?" 4 אך הללו שתקו. אז החזיק בו, רפא אותו ושלח אותו. 5 הוסיף ואמר להם: "מי מכם, שחמורו או שורו יפל לתוך באר, לא ימהר להעלותו ביום השבת?" 6 על זאת לא יכלו לענות. 7 כראותו כיצד בוחרים להם המזמנים את המקומות המכבדים, אמר להם משל: 8 "כאשר מישהו מזמין אותך לחתנה אל תסב במקום המכבד ביותר, שמא הזמין איש נכבד ממך; 9 ומי שהזמין אותך ואותו יבוא ויאמר לך 'תן מקום לאיש הזה', ואז תלך בבשת פנים לתפס את המקום האחרון. 10 אדרבא, כשאתה מזמן לך והסב במקום האחרון; וכאשר יבוא זה שהזמין אותך ויאמר לך 'עלה ידידי', יהיה לך כבוד לעיני כל המסבים עמך. 11 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם." 12 וגם לאיש שהזמין אותו אמר: "כאשר אתה עורך סעודת צהרים או סעודת ערב, אל תקרא לידידיך, אף לא לאחיך וקרוביך ולא לשכניך העשירים, שמא יזמינוך גם הם וזה יהיה גמולך. 13 כשאתה עורך משתה הזמן את העניים, את בעלי המום, את הפסחים והעורים. 14 ואשריך שאין להם לגמל לך, כי בתחית הצדיקים ישלם לך." 15 אחד מן המסבים ששמע את הדברים האלה אמר אליו: "אשרי האוכל לחם במלכות האלהים."

16 השיב לו ישוע: "איש אחד ערך סעודה גדולה והזמין אנשים רבים. 17 סמוך לשעת הסעודה שלח את עבדו לומר למזמנים 'בואו, כי הכל כבר מוכן.' 18 אך כלם החלו להתנצל פה אחד. הראשון אמר: 'קניתי שדה ואני חיב לצאת לראותו. אני מבקש ממך, קבל את התנצלותי.' 19 אחר אמר 'קניתי חמשה צמדי שורים ואני הולך לבחן אותם. אני מבקש ממך, קבל את התנצלותי.' 20 ואחר אמר 'נשאתי אשה ולכן אינני יכול לבוא.' 21 כשחזר העבד וספר לאדוניו את הדברים האלה, התכעס בעל הבית ואמר לעבדו, 'צא מהר אל רחובות העיר ואל סמטאותיה והבא הנה את העניים, את בעלי המום, את העורים והפסחים.' 22 אמר העבד, 'אדוני, מה שצוית נעשה ועדין יש מקום.' 23 אמר האדון אל העבד, 'צא אל הדרכים ואל המשעולים ואלץ אנשים להכנס כדי שימלא ביתי.' 24 אומר אני לכם, איש מאותם האנשים שהזמנו לא יטעם את סעודתי." 25 המון עם רב הלכו אתו; פנה אליהם ואמר: 26 "מי שבא אלי ואיננו שונא את אביו ואת אמו, את אשתו ואת בניו, את אחיו ואת אחיותיו ואף את נפשו שלו, אינו יכול להיות תלמידי. 27 מי שאינו נושא את צלבו ואינו בא אחרי איננו יכול להיות תלמידי. 28 מי מכם, החפץ לבנות מגדל, לא ישב תחלה ויחשב את ההוצאות, לברר אם יש לאל ידו להשלים אותו? 29 שהרי אם אחרי שהניח יסוד לא יוכל לסים, כל רואיו יתחילו ללעג לו ויאמרו: 30 'האיש הזה התחיל לבנות ולא היה יכול לגמר!' 31 או איזה מלך, היוצא לערך מלחמה נגד מלך אחר, לא ישב תחלה וישקל אם יש ביכלתו לצאת בעשרת אלפים לקראת הבא עליו בעשרים אלף? 32 אם לא יוכל, ישלח אליו משלחת בעודנו רחוק וישאל לתנאי שלום. 33 לפיכך כל איש מכם שאיננו מותר על כל רכושו אינו יכול להיות תלמידי.

34 המלח הוא טוב; אך אם גם למלח תאבד מליחותו, כיצד תחזר לו? 35 אין הוא מועיל לא לאדמה ולא לדמן; החוצה משליכים אותו. מי שאזנים לו לשמע, שישמע!"

פרק הבא, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)