פרק קודם, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)

הבשורה על-פי לוקס פרק טו

טו כיון שכל המוכסים והאנשים החטאים התקרבו לשמע אותו, 2 התלוננו הפרושים והסופרים לאמר: "הנה זה מקבל את החוטאים ואוכל בחברתם." 3 השמיע להם את המשל הזה: 4 "מי מכם האיש שיש לו מאה כבשים וכשאובד לו אחד מהם לא יעזב את התשעים ותשעה במדבר וילך אחרי האובד עד שימצאהו? 5 וכאשר ימצאהו ישים אותו על כתפיו בשמחה, 6 וכשיבוא הביתה יקרא לידידיו ולשכניו ויאמר, 'שמחו אתי, כי מצאתי את הכבש שלי שאבד.' 7 אומר אני לכם, כך תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד שחוזר בתשובה, יותר מאשר על תשעים ותשעה צדיקים שאינם צריכים לתשובה." 8 "או איזו אשה, שיש לה עשרה מטבעות כסף ואבד לה מטבע אחד, לא תדליק מנורה ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד אשר תמצאהו? 9 וכאשר תמצא אותו תקרא לחברותיה ושכנותיה ותאמר, 'שמחו אתי, כי מצאתי את המטבע שאבד לי.' 10 אומר אני לכם, כך יש שמחה לפני מלאכי אלהים על חוטא אחד שחוזר בתשובה." 11 ועוד אמר: "לאיש אחד היו שני בנים. 12 אמר הצעיר אל אביו: 'אבא, תן לי את חלק הרכוש המגיע לי.' ואמנם חלק להם אביהם את הנכסים. 13 לאחר ימים לא רבים אסף הבן הצעיר את כל אשר לו ויצא אל ארץ רחוקה ושם בזבז את רכושו בחיי הוללות. 14 אחרי שבזבז את הכל בא רעב חזק על אותה ארץ והוא החל לסבל מחסור. 15 הלך להסתפח אל אחד מתושבי הארץ ההיא והלה שלח אותו לרעות חזירים בשדותיו. 16 שם השתוקק למלא את בטנו בחרובים שאכלו החזירים, אלא שאיש לא נתן לו. 17 כשעשה חשבון נפש אמר, 'כמה משרתים שכירים של אבי יש להם לחם בשפע ואני גווע כאן ברעב! 18 אקום ואלך אל אבי ואמר לו: אבא, חטאתי לשמים ולך. 19 אינני ראוי עוד להקרא בנך. שים אותי כאחד משכיריך.' 20 הוא קם והלך אל אביו. בהיותו עוד רחוק ראהו אביו ונכמרו רחמיו עליו. הוא רץ אליו ונפל על צואריו ונשק לו. 21 אמר לו הבן, 'אבא, חטאתי לשמים ולך ואינני ראוי עוד להקרא בנך.' 22 אך האב אמר לעבדיו, 'הביאו מהר את הגלימה הנאה ביותר והלבישוהו, שימו טבעת על ידו ונעלים לרגליו, 23 הביאו את העגל המפטם ושחטו אותו ונאכל ונשמח, 24 כי בני זה היה מת והנה חזר לחיים, אבד והנה נמצא.' והם החלו לשמח.

25 אותה שעה היה בנו הגדול בשדה. כשחזר והתקרב הביתה שמע קול נגינות ורקודים. 26 הוא קרא לאחד הנערים ושאל לדעת מה הדבר. 27 השיב לו הנער, 'אחיך בא, ואביך שחט את העגל המפטם מפני שחזר אליו בריא ושלם.' 28 כעס הבן הגדול ולא רצה להכנס. אז יצא אביו לדבר על לבו. 29 אמר הבן לאביו, 'הנה זה שנים רבות אני עובד אצלך ומעולם לא עברתי על מצותך, ואתה מעולם לא נתת לי גדי כדי שאשמח עם ידידי. 30 אבל כשבא בנך זה אשר בזבז את רכושך עם זונות, שחטת בשבילו את העגל המפטם.' 31 אמר האב, 'בני, אתה תמיד אתי, וכל אשר לי שלך הוא. 32 אבל מן הראוי לשוש ולשמח, כי אחיך זה היה מת והנה חזר לחיים, אבד והנה נמצא.'"

פרק הבא, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)