פרק קודם, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)

הבשורה על-פי לוקס פרק טז

טז הוסיף ואמר גם לתלמידיו: "לאיש עשיר אחד היה סוכן בית, והלשינו באזניו על הסוכן שהוא מבזבז את נכסי האיש. 2 קרא לו ואמר, 'מה זה שאני שומע עליך? מסר דין וחשבון על עסקיך, כי לא תוכל עודלהיות הסוכן שלי.' 3 אמר הסוכן בלבו, 'מה אעשה, שהרי אדוני לוקח ממני את משרת הסוכן? אין בי כח לחפר, ולקבץ נדבות אני מתביש. 4 כן, יודע אני מה לעשות כדי שאנשים יקבלו אותי בבתיהם כאשר אפטר ממשרתי.' 5 הוא קרא אליו בזה אחר זה את בעלי-החוב של אדוניו. שאל את הראשון, 'כמה אתה חיב לאדוני?' 6 אמר האיש, 'מאה כדים שמן.' אמר לו הסוכן, 'קח את השטר שלך ומהר וכתב חמשים.' 7 לאחר מכן אמר לאחר, 'כמה אתה חיב?' השיב בעל-החוב, 'מאה שקים חטה.' אמר לו הסוכן, 'קח את שטרך וכתב שמונים.' 8 שבח בעל הבית את הסוכן הרמאי על שפעל בפקחות, שכן בני העולם הזה פקחים בדורם יותר מבני האור."

9 "ואנכי אומר לכם, השיגו לכם ידידים בממון המרמה כדי שכאשר הוא יכלה הם יקבלו אתכם למשכנות עולם. 10 מי שנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה, ומי שאיננו ישר במעט מזער גם בהרבה איננו ישר. 11 לכן אם בממון המרמה לא הייתם נאמנים, מי יפקיד בידכם את האמתי? 12 ואם במה ששיך לזולת לא הייתם נאמנים, מי יתן לכם את אשר שיך לכם? 13 אין עבד יכול לעבד שני אדונים, שכן או ישנא אחד ויאהב את השני או יהיה מסור לאחד ויזלזל בשני. אינכם יכולים לעבד גם את האלהים וגם את הממון." 14 הפרושים שהיו אוהבי כסף שמעו את כל הדברים האלה ולעגו לו. 15 אמר להם: "אתם - אתם העושים את עצמכם צדיקים לעיני האנשים! אבל אלהים מכיר את לבבכם. הרי מה שמרומם אצל בני אדם תועבה הוא לפני אלהים.

16 עד ימי יוחנן - התורה והנביאים; מאז והלאה מלכות האלהים מתבשרת לבריות, וכל אחד פורץ אליה. 17 אבל נקל לשמים ולארץ לחלף מאשר יפל תג אחד מן התורה.

18 כל המגרש את אשתו ונושא אחרת נואף הוא. והנושא את המגרשת מבעלה נואף הוא." 19 "היה היה איש עשיר שנהג ללבש ארגמן ושש ויום יום התענג במותרות. 20 ליד שער ביתו השכב איש עני אחד, אלעזר שמו, שהיה מלא פצעים 21 והשתוקק לשבע מן הפרורים הנופלים מעל שלחן העשיר, והנה באו הכלבים ולקקו את פצעיו. 22 העני מת והמלאכים נשאוהו אל חיק אברהם, וגם העשיר מת ונקבר. 23 בשאול, כשהיה ביסורים, נשא את עיניו וראה את אברהם מרחוק ואת אלעזר בחיקו. 24 קרא ואמר, 'אבי אברהם, רחם עלי ושלח נא את אלעזר שיטבל את קצה אצבעו במים ויקרר את לשוני, כי סובל אני ביקוד הזה.' 25 השיב לו אברהם, 'בני, זכר שאתה קבלת את טובך בחייך ואלעזר קבל את הרעות. עכשו הוא מנחם כאן ואתה סובל. 26 נוסף על כל זה, תהום גדולה נקבעה בינינו לביניכם כדי שהחפצים בכך לא יוכלו לעבר מפה אליכם, וכדי שלא יעברו משם אלינו.' 27 אמר האיש, 'אם כן, אבי, אני מבקש ממך לשלח אותו אל בית אבי, 28 כי חמשה אחים לי; שיזהיר אותם פן יבואו גם הם אל מקום היסורים הזה.' 29 השיב לו אברהם, 'יש להם משה והנביאים, שישמעו בקולם.' 30 אמר האיש, 'לא, אבי אברהם; אם ילך אליהם אחד מן המתים, יחזרו בתשובה.' 31 אמר לו אברהם, 'אם אינם שומעים אל משה ואל הנביאים, לא ישתכנעו גם אם יקום אחד מעם המתים'."

פרק הבא, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)