פרק קודם, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)

הבשורה על-פי לוקס פרק יט

יט הוא נכנס ליריחו ועבר בה. 2 ואיש אחד, זכי שמו, שהיה מוכס ראשי ואיש עשיר, 3 השתדל לראות מי הוא ישוע ולא יכול בגלל ההמון, שכן היה נמוך קומה. 4 הוא רץ הלאה לפנים ועלה על עץ שקמה כדי לראות אותו, כי באותה דרך עמד ישוע לעבר. 5 כאשר הגיע ישוע למקום, הביט למעלה ואמר לו: "זכי, רד מהר, כי היום עלי לשבת בביתך." 6 הוא ירד מהר וקבל אותו לביתו בשמחה.

7 כשראו זאת התלוננו הכל ואמרו: "אצל איש חוטא הוא בא להתאכסן!" 8 עמד זכי ואמר אל האדון: "אדוני, הריני נותן את מחצית נכסי לעניים, ואם עשקתי איש אחזיר לו ארבעתים."

9 אמר לו ישוע: "היום היתה תשועה לבית הזה, כי האיש גם הוא בן-אברהם. 10 הן בן-האדם בא לבקש את האובד ולהושיעו." 11 לאחר ששמעו את זאת הוסיף וספר משל, משום שהיה קרוב לירושלים והם חשבו כי מיד תגלה מלכות האלהים. 12 לפיכך אמר: "איש אציל אחד הלך אל ארץ רחוקה לקבל סמכות למלוכה ולשוב לארצו. 13 קדם לכן קרא לעשרת עבדיו, נתן להם עשרה מנים ואמר להם, 'סחרו עד בואי.' 14 אולם בני ארצו שנאו אותו ושלחו משלחת אחריו, לומר: 'איננו רוצים שזה ימלך עלינו.' 15 אחרי שקבל את המלוכה חזר וצוה לקרא אליו את העבדים אשר נתן להם את הכסף, כדי לדעת מה הרויח כל אחד במסחרו. 16 נגש הראשון ואמר, 'אדוני, המנה שלך הכניס עשרה מנים.' 17 השיב ואמר לו, 'יפה, עבד טוב! הואיל והיית נאמן במעט מזער, היה שליט על עשר ערים.' 18 בא השני ואמר, 'אדוני, המנה שלך עשה חמשה מנים.' 19 השיב ואמר גם לזה, 'ואתה היה על חמש ערים.' 20 ואחר בא ואמר, 'אדוני, הנה המנה שלך שהיה צרור אצלי במטפחת, 21 שכן פחדתי ממך מפני שאיש קשה אתה: לוקח את אשר לא הנחת וקוצר את אשר לא זרעת.' 22 השיב ואמר לו, 'על-פי דברך אשפט אותך, עבד רשע! אתה ידעת כי איש קשה אני, לוקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי. 23 מדוע לא הפקדת את כספי אצל השלחני, ואני בבואי הייתי תובע אותו עם הרבית?' 24 ולעומדים לידו אמר, 'קחו ממנו את המנה ותנו לזה אשר לו עשרה מנים.' 25 השיבו לו, 'אדוננו, יש לו עשרה מנים!' 26 אומר אני לכם, כל מי שיש לו ינתן לו; ומי שאין לו, גם מה שיש לו ילקח ממנו. 27 אבל את אויבי אלה, אשר אינם רוצים כי אמלך עליהם, הביאו אותם הנה והרגו אותם לפני." 28 לאחר שאמר את הדברים האלה הלך הלאה בדרכו לעלות לירושלים. 29 כאשר התקרב אל בית פגי ובית עניה, אל ההר הנקרא הר הזיתים, שלח שנים מתלמידיו באמרו: 30 "לכו אל הכפר אשר ממול; כשתכנסו לתוכו תמצאו עיר קשור אשר לא ישב עליו אדם מעולם. התירו אותו והביאוהו. 31 ואם מישהו ישאל אתכם, 'למה אתם מתירים אותו?', כה תאמרו לו: 'מפני שהאדון זקוק לו'."

32 השלוחים הלכו ומצאו כפי שאמר להם. 33 כשהתירו את העיר שאלו אותם בעלי העיר: "למה אתם מתירים את העיר?" 34 השיבו: "מפני שהאדון זקוק לו."

35 הם הביאו אותו אל ישוע ולאחר ששמו את בגדיהם על העיר הרכיבו עליו את ישוע. 36 כאשר המשיך בדרכו פרשו אנשים את בגדיהם על הדרך. 37 הוא התקרב אל מורד הר הזיתים וכל קהל התלמידים החל לשבח את אלהים בשמחה ובקול גדול על כל הנפלאות אשר ראו, באמרם: 38 "ברוך הבא בשם יהוה! שלום בשמים וכבוד במרומים!"

39 כמה מן הפרושים שהיו בקרב ההמון אמרו אליו: "רבי, גער בתלמידיך."

40 השיב ואמר: "אומר אני לכם, אם אלה ישתקו, האבנים תזעקנה."

41 כאשר התקרב וראה את העיר, בכה עליה ואמר: 42 "לו ידעת היום גם את את אשר אלי שלום! אלא שעתה נסתר הוא מעיניך. 43 הנה ימים באים עליך ואויביך יקימו סוללה סביביך, ויקיפוך ויצורו עליך מכל עבר. 44 וימגרו אותך ואת בניך אשר בקרבך, ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב אשר לא ידעת את מועד פקדתך." 45 בהכנסו אל בית המקדש החל לגרש משם את המוכרים. 46 אמר להם: "הן כתוב, 'ביתי בית-תפלה יהיה', אך אתם עשיתם אותו מערת פרצים."

47 יום יום היה מלמד בבית המקדש, וראשי הכהנים והסופרים וגם ראשי העם בקשו להכחיד אותו, 48 אך לא מצאו מה לעשות, כי כל העם נצמדו אליו לשמע אותו.

פרק הבא, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)