פרק קודם, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)
ב בימים ההם יצא צו מאת הקיסר אוגוסטוס לערך רשום תושבים בכל הארצות. 2 המפקד הזה, הראשון, נערך בהיות קירניוס נציב סוריה. 3 הכל הלכו להתפקד, איש איש לעירו. 4 וגם יוסף, שהיה מבית דוד וממשפחתו, עלה מן הגליל אל יהודה, מהעיר נצרת לעיר דוד הנקראת בית לחם, 5 להתפקד עם מרים ארוסתו והיא הרה. 6 כאשר היו שם מלאו ימיה ללדת 7 והיא ילדה את בנה הבכור. לאחר שחתלה אותו השכיבה אותו באבוס, כי לא היה להם מקום במלון. 8 באותו חבל ארץ היו רועים שנהגו לגור בשדה ולשמר על עדרם באשמורות הלילה. 9 לפתע נצב עליהם מלאך יהוה וכבוד יהוה נגה סביבם. הם נבהלו עד מאד, 10 אולם המלאך אמר להם: "אל תפחדו, כי הנני מבשר לכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם. 11 היום נולד לכם מושיע בעיר דוד, הוא המשיח האדון. 12 וזה לכם האות: תמצאו תינוק מחתל שוכב באבוס."
13 פתאום היו ליד המלאך המון צבא השמים והמה מהללים את האלהים ואומרים:
14 "כבוד לאלהים במרומים,
ובארץ שלום על בני אדם אשר אותם רצה."
15 לאחר שעלו המלאכים מעליהם השמימה, אמרו הרועים איש אל רעהו: "בואו נלך עד בית לחם ונראה את הדבר הזה אשר קרה, מה שאלהים הודיע לנו." 16 הם הלכו מהר ומצאו את מרים ויוסף ואת התינוק השוכב באבוס. 17 כאשר ראו אותו השמיעו את הדבר שנאמר להם על-אודות הילד הזה. 18 כל השומעים תמהו על הדברים שאמרו להם הרועים, 19 אך מרים שמרה את הדברים האלה ושקלה אותם בלבה. 20 לאחר מכן חזרו הרועים כשהם מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי שנאמר להם.
21 כשמלאו שמונה ימים והגיע הזמן למול אותו קראו את שמו ישוע, כשם שקרא לו המלאך לפני שהורה בבטן. 22 כאשר מלאו ימי טהרתם לפי תורת משה, העלוהו לירושלים להציגו לפני אלהים 23 ככתוב בתורת יהוה, שכל בכור פטר רחם קדוש ליהוה יקרא; 24 ולהקריב קרבן כאמור בתורת יהוה, שתי-תרים או שני בני יונה. 25 איש היה בירושלים באותה עת, שמעון שמו; והאיש צדיק וחסיד ומחכה לנחמת ישראל, ורוח הקדש היתה עליו. 26 וברוח הקדש נגלה לו שלא יראה מות בטרם יראה את משיח יהוה, 27 ובהדרכת הרוח הוא נכנס אל המקדש. כאשר הביאו ההורים את הילד ישוע, לעשות בו כנהוג על-פי התורה, 28 לקח אותו בזרועותיו וברך את אלהים ואמר:
29 "ועתה, אדני, פטר נא
את עבדך בשלום, כאשר דברת,
32 אור להאיר לגוים
ותפארת ישראל עמך."
33 אביו ואמו תמהו על הדברים שנאמרו עליו. 34 ברכם שמעון ואמר אל מרים אמו: "הנה זה נוסד למכשול ולתקומה לרבים בישראל ולאות אשר יתנגדו לו - 35 וגם בלבך את תעבר חרב - למען תגלינה מחשבות לב רבים."
36 גם אשה נביאה היתה שם, חנה בת פנואל משבט אשר, והיא באה בימים. שבע שנים חיתה עם בעלה מעת בתוליה; 37 והיא אלמנה בת שמונים וארבע שנים ולא עזבה את המקדש בעבדה את אלהים בצום ותחנונים יומם ולילה. 38 באותה שעה באה והודתה לאלהים ודברה על הילד באזני כל המחכים לגאלה בירושלים.
39 לאחר שהשלימו את הכל על-פי תורת יהוה, חזרו לגליל, לנצרת עירם. 40 והילד גדל והתחזק, מלא חכמה, וחסד אלהים היה עליו. 41 מדי שנה בשנה עלו הוריו לירושלים בחג הפסח. 42 ובמלאת לו שתים-עשרה שנים עלו לירושלים כמנהג החג. 43 כשמלאו הימים שבו, אך הנער ישוע נשאר בירושלים והוריו לא ידעו. 44 הואיל וחשבו שהוא נמצא בשירה הלכו כברת דרך יום אחד וחפשוהו בין הקרובים והמכרים, 45 אך כיון שלא מצאוהו חזרו לירושלים לחפש אותו. 46 לאחר שלושה ימים מצאוהו במקדש והוא יושב בין המורים, שומע אותם ושואל אותם; 47 וכל שומעיו התפלאו על שכלו ועל תשובותיו. 48 כאשר ראו אותו הוריו השתוממו. אמרה לו אמו: "בני, למה עשית לנו ככה? הנה אביך ואני חפשנו אותך בדאגה רבה."
49 השיב להם: "למה חפשתם אותי? האם לא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי?" 50 אך הם לא הבינו את הדבר שדבר אליהם.
51 הוא ירד אתם ובא לנצרת והיה נכנע למרותם. את כל הדברים האלה שמרה אמו בלבה. 52 וישוע הוסיף לגדל בחכמה ובקומה ובחן לפני אלהים ובני אדם.