פרק קודם, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)
כג כל הנאספים קמו והוליכוהו אל פילטוס. 2 שם החלו להאשים אותו באמרם: "את זה מצאנו מדיח את עמנו, אוסר לתת מס לקיסר, ואומר על עצמו שהוא משיח, כלומר מלך."
3 שאל אותו פילטוס: "אתה מלך היהודים?"
השיב לו ישוע: "אתה אומר."
4 אמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם: "אינני מוצא שום אשמה באיש הזה."
5 אך הם טענו ביתר שאת: "הוא מסית את העם בלמדו בכל יהודה, החל מן הגליל ועד כאן."
6 כאשר שמע זאת פילטוס חקר אם האיש גלילי. 7 משנוכח כי מתחום שלטונו של הורדוס הוא, שלח אותו אל הורדוס, שהיה גם הוא בירושלים באותם ימים. 8 הורדוס שמח מאד כראותו את ישוע, שכן מימים רבים השתוקק לראות אותו מפני ששמע על אודותיו וקוה לראות נס נעשה על-ידיו. 9 הוא שאל אותו על דברים רבים, אך ישוע לא השיב לו דבר. 10 עמדו ראשי הכהנים והסופרים והאשימוהו נמרצות. 11 התחילו הורדוס וחיליו לבזותו והתלו בו. הם הלבישוהו גלימה מבהיקה ושלחוהו אל פילטוס. 12 אותו יום נעשו פילטוס והורדוס ידידים זה לזה, כי קדם לכן שררה איבה ביניהם. 13 פילטוס קרא אליו את ראשי הכהנים והשרים והעם, 14 ואמר להם: "הבאתם אלי את האיש הזה כמדיח את העם, והנה אני חקרתי אותו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה כל אשמה מן הדברים שאתם מאשימים אותו. 15 גם הורדוס לא מצא כלום, שהרי שלח אותו בחזרה אלינו. ראו, האיש אף לא עשה דבר אחד המחיב מות. 16 לכן אעניש אותו במלקות ואשחרר אותו." 18 אלא שכלם יחדיו צעקו: "קח אותו ושחרר לנו את בר-אבא!" - 19 איש שהשלך לבית כלא בגלל איזה מרד שהיה בעיר ובגלל רצח.
20 פילטוס הוסיף לדבר אליהם, כי רצה לשחרר את ישוע. 21 אך הם צעקו: "צלב, צלב אותו!"
22 אמר להם פעם שלישית: "אבל מה רעה עשה זה? לא מצאתי בו כל אשמה מחיבת מות. על כן אעניש אותו במלקות ואשחרר אותו." 23 אך הם הגבירו לחצם ובקול גדול דרשו שיצלב. ואכן הכריעו קולותיהם את הכף. 24 פילטוס פסק שתתמלא דרישתם 25 ושחרר את האיש אשר בקשו, זה שהשלך לבית כלא בגלל מרד ורצח, ואת ישוע הפקיד לרצונם. 26 כאשר הוליכוהו משם עצרו איש אחד שבא מן השדה, את שמעון מקירניה, ושמו עליו את הצלב כדי שישא אותו אחרי ישוע. 27 אחריו הלכו המון רב מן העם, וגם נשים שספדו וקוננו עליו. 28 פנה אליהן ישוע ואמר: "בנות ירושלים, אל תבכינה עלי, אלא על עצמכן בכינה ועל ילדיכן, 29 כי הנה ימים באים ויאמרו, 'אשרי העקרות, אשרי כל בטן שלא ילדה ואשרי השדים שלא היניקו'. 30 אז יאמרו אל ההרים, 'נפלו עלינו', ואל הגבעות, 'כסונו'; 31 שהרי אם ככה עושים בעץ הלח, מה יקרה ליבש?"
32 גם שנים אחרים, פושעים, הובלו כדי שיומתו אתו. 33 כשבאו אל המקום הנקרא גלגתא צלבו אותו שם עם הפושעים, אחד מימינו ואחד משמאלו. 34 אמר ישוע: "אבי, סלח להם, כי אינם יודעים מה שהם עושים." והם חלקו את בגדיו לאחר שהפילו גורלות.
35 אותה שעה עמד העם והתבונן, והמנהיגים גם הם לעגו לו באמרם: "אחרים הוא הושיע; שיושיע את עצמו אם הוא המשיח בחיר האלהים!" 36 גם אנשי הצבא התלו בו. הם התקרבו והגישו לו חמץ, 37 ואמרו: "אם אתה מלך היהודים, הושע את עצמך!" 38 וגם כתבת היתה מעליו: "זהו מלך היהודים."
39 אחד הפושעים המוקעים הטיח כלפיו: "הלא אתה המשיח! הצל את עצמך ואותנו!" 40 השיב השני כשהוא גוער בו: "אינך ירא מאלהים? הרי אתה נתון באותו גזר דין! 41 אנחנו לפי הצדק, כי אנו מקבלים גמול ראוי על מה שעשינו, אבל האיש הזה לא עשה שום רע." 42 ועוד אמר: "ישוע, אנא זכר אותי כאשר תכנס למלכותך." 43 השיב לו ישוע: "אמן. אומר אני לך, היום תהיה אתה אתי בגן-עדן." 44 בערך בשעה שתים-עשרה בצהרים השתרר חשך על כל הארץ עד השעה שלוש. 45 השמש חשכה ופרכת ההיכל נקרעה לשנים. 46 וישוע קרא בקול גדול: "אבי, בידך אפקיד רוחי", ונפח את רוחו. 47 כשראה שר המאה את המתרחש נתן כבוד לאלהים באמרו: "באמת, האיש הזה היה צדיק!" 48 כל ההמון אשר נקהלו אל המראה הזה, כראותם את המתרחש הכו על חזותיהם. הם חזרו לבתיהם, 49 אך כל מכריו, גם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל, עמדו מרחוק וראו את הנעשה.
50 ואיש אחד, יוסף שמו, שהיה חבר הסנהדרין ותושב העיר היהודית רמתים, איש טוב וצדיק ומחכה למלכות אלהים, 51 לא הסכים לתכניתם ולפעלם. 52 הוא בא אל פילטוס ובקש ממנו את גופת ישוע. 53 אחרי שהורידה עטף אותה בסדין והניחה בקבר חצוב בסלע, שעד אז לא הנח בו איש. 54 אותו יום היה ערב שבת והשבת קרבה. 55 הנשים שבאו עם ישוע מן הגליל הלכו אחרי יוסף. הן ראו את הקבר וראו כיצד הנחה גופתו. 56 אחרי שחזרו הכינו בשמים ומרקחות ובשבת שבתו על-פי המצוה.