פרק קודם, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)

הבשורה על-פי לוקס פרק כד

כד בראשון בשבוע, לפני עלות השחר, נשאו את הבשמים אשר הכינו ובאו אל הקבר. 2 הן ראו שהאבן כבר נגלה מן הקבר 3 ונכנסו לתוכו, אך לא מצאו את גופת האדון ישוע. 4 עודן נבוכות על הדבר הזה והנה שני אנשים בבגדים מבריקים נצבו על-ידן. 5 הן נתמלאו פחד והרכינו פניהן ארצה. "למה אתן מחפשות את החי בין המתים?" שאלו השנים. 6 "הוא איננו פה, הוא קם לתחיה. זכרנה מה שאמר לכן עוד בהיותו בגליל. 7 הוא אמר כי 'בן-האדם צריך להמסר לידי אנשים חוטאים ולהצלב, וביום השלישי לקום'." 8 ואמנם הן נזכרו בדבריו. 9 לאחר מכן חזרו מן הקבר וספרו את כל הדברים האלה לאחד-עשר ולכל השאר. 10 הנשים שספרו זאת לשליחים היו מרים המגדלית, יוחנה, מרים אם יעקב, ואחרות שהיו אתן, 11 אלא שדבריהן נראו בעיניהם כדברי הבל ולא האמינו להן. 12 אולם כיפא קם ורץ אל הקבר. כשהתכופף ראה את התכריכים לבדם, וחזר הביתה תמה על מה שקרה. 13 אותו יום היו שנים מהם הולכים אל הכפר הנקרא עמאוס, שמרחקו מירושלים כאחד-עשר קילומטר, 14 ומשוחחים ביניהם על כל מה שקרה. 15 והנה בשעה ששוחחו והתוכחו התקרב ישוע עצמו והלך עמהם, 16 אלא שעיניהם היו אחוזות ולא הכירוהו. 17 אמר להם: "מה הדברים האלה שאתם מתדינים בהם בדרך?" השנים נעצרו ועצב נסוך על פניהם. 18 אחד מהם, קליופס שמו, השיב ואמר אליו: "האם אתה רק אורח בירושלים ואינך יודע מה נעשה בתוכה בימים אלה?" 19 שאל אותם: "ומה הדבר?" אמרו לו: "מה שקרה לישוע מנצרת שהיה איש נביא, גבור במעש ובאמר לפני אלהים ולפני כל העם. 20 כהנינו הגדולים ומנהיגינו הסגירוהו למשפט מות וצלבו אותו, 21 ואנחנו קוינו כי הוא זה אשר עתיד לגאל את ישראל. אבל נוסף על כל זאת, כעת היום השלישי מאז קרו הדברים האלה. 22 ומה גם שכמה נשים מקרבנו הדהימו אותנו: בבקר השכם היו בקבר 23 ולא מצאו את גופתו, ובאו וספרו שאף ראו בחזיון מלאכים אשר אמרו כי הוא חי. 24 אחדים מאתנו הלכו אל הקבר ומצאוהו בדיוק כפי שהנשים ספרו, אך אותו לא ראו."

25 השיב ואמר להם: "הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים! 26 הרי על המשיח היה לסבל את כל זאת ולהכנס אל תפארת כבודו!" 27 הוא החל ממשה ומכל הנביאים ובאר להם את הדברים המכונים אליו בכל הכתובים.

28 כאשר התקרבו אל הכפר שהיה מגמת פניהם הוא העמיד פנים כהולך לו לדרכו. 29 אך הם הפצירו בו באמרם: "השאר אתנו, כי הערב קרב וכבר פנה היום." לפיכך נכנס ונשאר אתם. 30 כאשר הסב עמהם לקח את הלחם, ברך ובצע אותו ונתן להם. 31 אז נפקחו עיניהם והכירוהו, והוא נעלם מהם. 32 אמרו זה לזה: "הרי לבנו היה בוער בקרבנו כשדבר אלינו בדרך ופתר לנו את הכתובים!" 33 אותה שעה קמו וחזרו לירושלים. הם מצאו את האחד-עשר מכנסים עם חבריהם, 34 והכל אומרים כי האדון אכן קם ונראה אל שמעון. 35 הם ספרו מה שקרה בדרך וכי הכירוהו כאשר בצע את הלחם. 36 עודם מדברים כזאת והוא עמד בתוכם. אמר להם: "שלום לכם", 37 אך הם נבהלו ונתמלאו פחד, וחשבו כי רוח הם רואים. 38 אמר להם: "מדוע נחרדתם ומדוע עולים ספקות בלבבכם? 39 ראו את ידי ואת רגלי - שאני הוא. מששוני וראו; הרי לרוח אין בשר ועצמות כמו שאתם רואים בי." 40 ובאמרו זאת הראה להם את ידיו ואת רגליו. 41 מאחר שעוד לא האמינו מרב שמחה והיו מלאי פליאה, אמר להם: "האם יש לכם פה איזה אכל?" 42 הם נתנו לו חתיכת דג צלוי, 43 והוא לקח ואכל לעיניהם.

44 הוסיף ואמר להם: "אלה דברי אשר דברתי אליכם בעוד שהייתי עמכם: צריך שיתקים כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים." 45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים 46 ואמר להם: "כך כתוב, שהמשיח יסבל ויקום מן המתים ביום השלישי, 47 ובשמו תכרז תשובה וסליחת חטאים לכל הגוים החל מירושלים. 48 אתם עדים לדברים האלה. 49 הנני שולח לכם את אשר הבטיח אבי, ואתם שבו בעיר עד שתלבשו עז ממרום." 50 הוא הוציא אותם עד בית עניה, נשא את ידיו וברכם. 51 בשעה שברך אותם נפרד מהם ונשא השמימה. 52 הם השתחוו לו וחזרו לירושלים בשמחה גדולה, 53 והתמידו להיות במקדש כשהם מברכים את האלהים.

הבשורה על-פי יוחנן, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)