פרק קודם, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)
ה כאשר עמד ליד ים כנרת וההמון נדחק אליו כדי לשמע את דבר אלהים, 2 ראה שתי סירות על שפת האגם; הדיגים שיצאו מהן היו עסוקים ברחיצת הרשתות. 3 הוא נכנס אל אחת הסירות, אל זו של שמעון, ובקש ממנו לשוט מעט מן החוף. אחרי כן ישב ולמד את העם מתוך הסירה. 4 כשגמר לדבר אמר אל שמעון: "שוט אל העמק והטילו את רשתותיכם לדוג."
5 השיב שמעון: "אדוני, כל הלילה יגענו ולא לכדנו כלום, אך על-פי דברך אטיל את הרשתות."
6 הם עשו כן ולכדו דגים רבים מאד, עד שכמעט נקרעו הרשתות. 7 אותתו אל חבריהם אשר בסירה השניה לבוא לעזר להם, והללו באו. אז מלאו את שתי הסירות עד שהחלו שוקעות. 8 כראותו זאת כרע שמעון כיפא לרגלי ישוע ואמר: "אדוני, לך נא ממני, כי איש חוטא אני"; 9 שכן תדהמה אחזה אותו ואת כל אשר היו אתו על ציד הדגים אשר צדו; 10 וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר היו שתפים לשמעון. "אל תירא", אמר ישוע אל שמעון, "מעתה תדוג בני אדם."
11 לאחר שהביאו את הסירות אל היבשה עזבו את הכל והלכו אחריו. 12 בהיותו באחת הערים בא איש נגוע כלו בצרעת. כאשר ראה את ישוע, נפל על פניו והתחנן אליו: "אדוני, אם תרצה תוכל לטהר אותי."
13 ישוע הושיט את ידו ובנגעו בו אמר: "רוצה אני! הטהר!" ומיד נעלמה הצרעת. 14 "אל תספר לאיש", צוה עליו ישוע, כי אם לך הראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך, כמו שצוה משה לעדות להם." 15 אולם השמועה על-אודותיו הלכה והתפשטה והמונים רבים נקבצו לשמע ולהרפא מתחלואיהם, 16 אך הוא היה פורש אל מקומות שוממים ומתפלל. 17 באחד הימים, כאשר למד ולידו ישבו פרושים ומורי תורה שבאו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים, היתה בו גבורת יהוה לרפא. 18 והנה אנשים נושאים איש משתק על אלונקה והם מנסים להכניסו לתוך הבית כדי להניחו לפניו. 19 אך כיון שלא מצאו דרך להכניסו בגלל ההמון, עלו על הגג והורידוהו עם האלונקה דרך הרעפים לתוך הבית, לפני ישוע. 20 כראותו את אמונתם אמר אליו: "בן אדם, נסלחו לך חטאיך." 21 החלו הסופרים והפרושים להרהר ואמרו: "מי הוא זה המדבר דברי נאצה? מי יכול לסלח על חטאים זולתי אלהים לבדו?"
22 אולם ישוע ידע את מחשבותיהם והשיב להם: "מה אתם מהרהרים בלבבכם? 23 מה יותר קל: לומר 'נסלחו לך חטאיך', או לומר 'קום והתהלך'? 24 אך למען תדעו כי לבן-האדם הסמכות עלי אדמות לסלח על חטאים, הריני אומר לך" - פנה אל המשתק - "קום, קח את האלונקה ולך לביתך!"
25 הוא קם מיד לנגד עיניהם, הרים את האלונקה והלך לביתו כשהוא מהלל את אלהים. 26 תדהמה אחזה את כלם, ובלב מלא יראה הללו את אלהים ואמרו: "נפלאות ראינו היום!" 27 בצאתו אחרי כן ראה מוכס יושב בבית המכס ושמו לוי. "לך אחרי", אמר לו ישוע. 28 הוא קם, עזב את הכל והלך אחריו. 29 בביתו ערך לוי מסבה גדולה, וקהל רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם. 30 אך הפרושים וסופריהם רטנו ואמרו לתלמידיו: "מדוע אתם אוכלים ושותים עם המוכסים והחוטאים?"
31 השיב להם ישוע ואמר: "לא הבריאים צריכים לרופא, אלא החולים. 32 לא באתי לקרא את הצדיקים לתשובה, כי אם את החוטאים." 33 אמרו לו: "תלמידי יוחנן מרבים לצום ומקימים תפלות, וכן גם תלמידי הפרושים, אך תלמידיך אוכלים ושותים."
34 השיב להם ישוע: "וכי יכולים אתם להניע את בני החפה לצום בעוד החתן עמהם? 35 הנה ימים באים והחתן ילקח מהם; בימים ההם יצומו." 36 גם משל ספר להם: "אין איש קורע פסת בד מבגד חדש ותופר אותה על בגד ישן; אם יעשה כן, יקרע את החדש וגם פסת הבד שנלקחה מן החדש לא תשתלב בישן. 37 ואין איש שם יין חדש בנאדות ישנים; אם יעשה כן, יבקע היין החדש את הנאדות וישפך, והנאדות לא יצלחו עוד. 38 כי יין חדש יש לצקת לנאדות חדשים ושניהם ישמרו. ומי ששתה יין ישן אינו רוצה בחדש שכן יאמר 'הישן טוב יותר'."