פרק קודם, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)

הבשורה על-פי לוקס פרק ח

ח אחרי כן עבר מעיר לעיר ומכפר לכפר כשהוא מכריז ומבשר את מלכות האלהים. השנים-עשר היו אתו 2 וגם כמה נשים שנרפאו מרוחות רעות ומחלאים: מרים הנקראת מגדלית, אשר שבעה שדים יצאו ממנה, 3 ויוחנה, אשת כוזא מנהל משק ביתו של הורדוס, ושושנה ורבות אחרות אשר כלכלו אותו מנכסיהן. 4 כאשר התאספו המוני אנשים שבאו אליו מכל עיר, דבר במשל: 5 "הזורע יצא לזרע את זרעו; כאשר זרע נפלו כמה זרעים בשולי הדרך ונרמסו, ועוף השמים אכל אותם. 6 אחרים נפלו על סלע, אך עם צמיחתם התיבשו בגלל חסר לחות. 7 אחרים נפלו בין קוצים, אך הקוצים שצמחו יחד עמם החניקו אותם. 8 ואחרים נפלו על אדמה טובה, צמחו ועשו פרי פי מאה." לאחר שאמר זאת קרא: "מי שאזנים לו, שישמע!"

9 שאלוהו תלמידיו: "מה פשר המשל הזה?" 10 השיב: "לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים, אבל לאחרים - במשלים, למען ראה לא יראו ובשמעם לא יבינו. 11 זהו פשר המשל: הזרע הוא דבר אלהים. 12 אלה אשר בשולי הדרך הם השומעים. אחר כך בא השטן ולוקח את הדבר מלבם, למנע אותם מלהאמין ולהושע. 13 אלה אשר על הסלע הם השומעים את הדבר ומקבלים אותו בשמחה, אך שרש אין להם; זמן-מה יאמינו ובעת נסיון יסוגו. 14 הנופלים בין הקוצים הם השומעים אשר בלכתם נחנקים בדאגות ובעשר ובתענוגות החיים, ואינם עושים פרי ראוי לאכילה. 15 ואלה אשר באדמה הטובה הם שומעי הדבר המחזיקים בו בלב ישר וטוב ועושים פרי בסבלנות." 16 "אין איש מדליק מנורה ומכסה אותה בכלי, אף לא ישים אותה תחת המטה, אלא על כן ישים אותה כדי שבאי הבית יראו את האור; 17 כי אין נסתר אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע ויצא לאור. 18 לכן שימו לבכם באיזה אפן אתם שומעים, כי מי שיש לו ינתן לו; ומי שאין לו, גם מה שחשב שיש לו ילקח ממנו." 19 אז באו אליו אמו ואחיו, ולא יכלו לגשת אליו בגלל ההמון. 20 הודיעו לו: "אמך ואחיך עומדים בחוץ והם חפצים לראותך", 21 אך הוא השיב ואמר להם: "אלה אמי ואחי - השומעים את דבר אלהים ועושים." 22 באחד הימים ירד לסירה יחד עם תלמידיו. אמר להם: "בואו נעבר לצדו השני של האגם." אז הפליגו משם. 23 כאשר שטו הוא נרדם, והנה רוח סערה ירדה על האגם והסירה נתמלאה מים עד כדי כך שהיו בסכנה. 24 הם נגשו אליו והעירוהו באמרם, "אדוננו, אדוננו, אנחנו טובעים!" הוא התעורר וגער ברוח ובגלים הזועפים. הללו שככו ונשתררה דממה.

25 שאל אותם: "איפה אמונתכם?"
בהיותם אחוזי יראה ופליאה אמרו זה לזה: "ובכן מי הוא זה אשר מצוה על הרוח ועל המים והם נשמעים לו!"

26 הם שטו אל חבל ארץ הגרגשיים אשר ממול הגליל. 27 כאשר עלה ליבשה, פגש אותו איש מן העיר והאיש אחוז שדים; זמן רב לא לבש בגדים ולא גר בבית כי אם במערות הקברים. 28 כראותו את ישוע צעק ונפל ארצה לפניו וקרא בקול גדול: "מה לי ולך ישוע, בן אל עליון? אני מתחנן אליך, אל תענה אותי"; 29 שכן ישוע צוה על הרוח הטמאה לצאת מן האיש. פעמים רבות התקיפה אותו, והיו שומרים אותו כבול בידיו וברגליו, אלא שהיה מנתק את הכבלים ונדחף על-ידי השד אל מקומות שוממים.

30 שאל אותו ישוע: "מה שמך?" השיב האיש: "שמי לגיון", שכן שדים רבים נכנסו בו. 31 השדים בקשו מישוע שלא יצוה עליהם לרדת אל התהום, 32 וכיון שעדר גדול של חזירים היה רועה שם בהר, התחננו אל ישוע שיניח להם להכנס לתוכם. הוא הרשה להם. 33 לאחר צאתם מן האיש נכנסו השדים בחזירים, והעדר הסתער ממורד ההר אל הים וטבע. 34 כראותם את הנעשה ברחו הרועים וספרו את הדבר בעיר ובכפרים.

35 התושבים יצאו לראות מה קרה. בבואם אל ישוע מצאו את האיש שהשדים יצאו מתוכו, והוא יושב לרגלי ישוע לבוש ושפוי בדעתו. פחד מלא את לבם. 36 האנשים שראו את המעשה ספרו להם כיצד נרפא אחוז השדים. 37 וכל ההמון שבא מאזור הגרגשיים בקש מישוע שילך מאתם, כי פחד גדול נפל עליהם. לפיכך ירד לסירה וחזר. 38 אך האיש שיצאו מתוכו השדים בקש מישוע שיניח לו להשאר אתו, 39 אלא שישוע שלח אותו באמרו: "שוב לביתך וספר את כל אשר עשה לך אלהים." הוא הלך והשמיע בכל העיר את כל אשר עשה לו ישוע. 40 כאשר חזר ישוע קבל העם את פניו, שכן הכל חכו לו. 41 והנה בא איש, יאיר שמו, והוא ראש בית כנסת. הוא נפל לרגלי ישוע ובקש ממנו שיבוא אל ביתו, 42 כי בת יחידה היתה לו, כבת שתים-עשרה שנה, והיא נטתה למות. אז הלך לשם כשהמון העם נדחק סביבו. 43 ואשה זבת דם זה שתים-עשרה שנה - שהוציאה את כל מחיתה על רופאים ואיש לא הצליח לרפאה - 44 התקרבה מאחוריו ונגעה בכנף בגדו. מיד נעצר זוב דמה.

45 שאל ישוע: "מי זה שנגע בי?" כיון שהכל הכחישו, אמר כיפא: "אדוני, המון העם דוחק ולוחץ אותך!" 46 אך ישוע אמר: "מישהו נגע בי, כי הבחנתי שיצאה ממני גבורה."

47 האשה, כראותה שאין היא נסתרת ממנו, נגשה ברעדה ונפלה לפניו, ובאזני כל העם ספרה מדוע נגעה בו, וכי נרפאה מיד.

48 אמר לה ישוע: "אמונתך הושיעה אותך, בתי, לכי לשלום."

49 בשעה שדבר בא איש מביתו של ראש בית הכנסת ואמר: "בתך מתה, אל תטריח עוד את המורה." 50 אך ישוע בשמעו זאת אמר: "אל תירא, רק האמן והיא תרפא."

51 כאשר בא אל הבית לא הניח לאיש להכנס אתו, חוץ מכיפא, יוחנן, יעקב, אבי הילדה ואמה. 52 הכל בכו וקוננו עליה, אך הוא אמר: "אל תבכו, היא לא מתה. היא רק ישנה."

53 הם צחקו לו, כי ידעו שהיא מתה. 54 אולם הוא אחז בידה וקרא: "ילדה, קומי!" 55 אז שבה רוחה והיא קמה מיד. צוה ישוע: "תנו לה לאכל!" 56 הוריה השתוממו, אך הוא צוה עליהם שלא יגידו לאיש את אשר נעשה.

פרק הבא, הבשורה על-פי לוקס, הברית החדשה (תרגום חדש)