פרק קודם, מעשי השליחים, הברית החדשה (תרגום חדש)
יג נביאים ומורים היו בקהלה אשר באנטיוכיה: בר-נבא, שמעון הנקרא ניגר, לוקיוס הקירני, מנחם אשר גדל עם הורדוס שר הרבע, ושאול.
2 בעת שעבדו את יהוה וצמו אמרה רוח הקדש: "הבדילו לי את בר-נבא ואת שאול לעבודה אשר קראתי אותם אליה."
3 לאחר שצמו והתפללו סמכו את ידיהם עליהם ושלחו אותם.
4 השלוחים מטעם רוח הקדש ירדו אל סלבקיה ומשם הפליגו אל קפריסין.
5 הם באו אל סלמיס והשמיעו את דבר אלהים בבתי הכנסת; גם יוחנן היה עוזר על ידם.
6 אחרי שעברו בכל האי והגיעו עד פפוס מצאו איש מכשף ונביא שקר, יהודי אשר שמו בר-ישוע,
7 והוא מקרב למושל סרגיוס פולוס. המושל, שהיה אדם נבון, קרא לבר-נבא ולשאול ובקש לשמע את דבר אלהים.
8 אלא שאלימס המכשף - זה תרגום שמו - התנגד להם בנסותו להטות את המושל מן האמונה.
9 שאול, הנקרא גם פולוס, בהיותו מלא רוח הקדש, הביט בו ואמר:
10 "אתה המלא כל מרמה וכל רשע, בן השטן, שונא כל צדק, האם לא תחדל לסלף את דרכי אלהים הישרים?
11 ועתה הנה יד-אלהים בך; עור תהיה ולא תראה את אור השמש עד בוא מועד."
בו במקום נפלה עליו אפלה וחשכה. הוא הלך הנה והנה בחפשו מישהו שיוליכו ביד.
12 כשראה המושל את הנעשה האמין והשתומם על תורת האדון.
13 שאול וחבריו הפליגו מפפוס ובאו אל פרגי שבפמפיליה, אך יוחנן עזב אותם וחזר לירושלים.
14 מפרגי המשיכו בדרכם והגיעו אל אנטיוכיה אשר בפיסידיה, ובשבת נכנסו לבית הכנסת וישבו.
15 אחרי קריאת התורה והנביאים, שלחו אליהם ראשי בית הכנסת לאמר: "אנשים אחים, אם יש לכם דבר מוסר אל העם, דברו."
16 קם שאול, הניף את ידו ואמר:
"אנשי ישראל ויראי האלהים, שמעו.
17 אלהי העם הזה, אלהי ישראל, בחר באבותינו ורומם את העם בהיותם גרים בארץ מצרים וביד רמה הוציאם משם.
18 במשך כארבעים שנה נשא אותם במדבר
19 ולאחר שהשמיד שבעה גוים בארץ כנען חלק להם את ארצם לנחלה.
20 כל זה ארך כארבע מאות וחמשים שנה ואחרי כן נתן להם שופטים עד שמואל הנביא.
21 לאחר מכן בקשו מלך ואלהים נתן להם את שאול בן-קיש, איש משבט בנימין, למשך ארבעים שנה.
22 כאשר הסיר אותו הקים להם את דוד למלך ועליו העיד באמרו: 'מצאתי דוד בן-ישי, איש כלבבי, והוא יעשה את כל חפצי.'
23 מזרעו הביא אלהים, כפי ההבטחה, מושיע לישראל - את ישוע,
24 אשר לפני בואו הכריז יוחנן את טבילת התשובה אל כל עם ישראל.
25 כשהשלים יוחנן את מרוצתו אמר, 'למי אתם חושבים אותי? לא אני הוא. אך הנה הוא בא אחרי ואני אינני ראוי להתיר את נעליו.'
26 אנשים אחים, בני משפחת אברהם, ויראי אלהים אשר בקרבכם; אלינו נשלח דבר הישועה הזאת.
27 כי יושבי ירושלים והעומדים בראשם לא הכירוהו ובשפטם אותו מלאו את דברי הנביאים הנקראים בכל שבת,
28 ואף כי לא מצאו שום עלה למשפט מות בקשו מפילטוס להמיתו.
29 כאשר השלימו את כל הדברים הכתובים עליו הורידוהו מן העץ והניחוהו בקבר,
30 אך אלהים הקימו מן המתים.
31 ימים רבים נראה אל האנשים שעלו אתו מן הגליל לירושלים, ועתה הם עדיו לפני העם.
32 ואנחנו מבשרים לכם כי ההבטחה אשר הבטחה לאבותינו,
33 אלהים קים אותה לנו, הבנים, בהקימו את ישוע, כמו שכתוב במזמור השני:
'בני אתה, אני היום ילדתיך.'
34 ועל הקימו אותו מן המתים לבלתי שוב עוד אל שחת, כה אמר:
'אתן לכם חסדי דוד הנאמנים.'
35 לכן נאמר גם במקום אחר:
'לא-תתן חסידיך לראות שחת.'
36 הן דוד, לאחר ששרת בדורו לפי תכנית אלהים, שכב ונאסף אל אבותיו וראה שחת. 37 אבל זה שאלהים הקימו לא ראה שחת. 38 על כן, אנשים אחים, שיהא ידוע לכם כי הודות לו מכרזת לכם סליחת חטאים; 39 ובכל הדברים שלא יכלתם להצדק בהם בתורת משה, הרי שבו נצדק כל מי שמאמין. 40 לכן הזהרו שלא יבוא עליכם הנאמר בנביאים:
41 'ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו.
כי-פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר."
42 כשיצאו בקשו משאול ובר-נבא לדבר אליהם את הדברים האלה בשבת הבאה. 43 לאחר שהתפזרו באי בית הכנסת הלכו אחרי שאול ובר-נבא רבים מן היהודים ומן הגרים יראי האלהים. השנים דברו אליהם והאיצו בהם להמשיך בעמידתם בחסד האלהים.
44 בשבת השניה התאספה כמעט כל העיר לשמע את דבר יהוה.
45 אבל כראות יהודי המקום את המון העם, נתמלאו קנאה והחלו לגדף ולדבר נגד דברי שאול.
46 השיבו שאול ובר-נבא באמץ לב ואמרו: "מן ההכרח היה כי לכם ראשונה ישמיעו את דבר אלהים, אך מכיון שאתם דוחים אותו ודנים את עצמכם לבלתי ראויים לחיי עולם, הנה אנו פונים אל הגוים.
47 הן כה צונו אדני:
'ונתתיך לאור גוים, להיות ישועתי עד-קצה הארץ.'
48 הגוים כשמעם שמחו והללו את דבר האדון, וכל אשר היו מיעדים לחיי עולם האמינו.
49 דבר האדון הלך ונפוץ בכל האזור. 50 אבל ראשי היהודים הסיתו את הנשים הנכבדות היראות את אלהים ואת נכבדי העיר, ועוררו רדיפה נגד שאול ובר-נבא וגרשו אותם מאזורם. 51 השנים נערו לעברם את אבק רגליהם והלכו לאיקוניון; 52 ואולם התלמידים מלאו שמחה ורוח הקדש.