פרק קודם, מעשי השליחים, הברית החדשה (תרגום חדש)
טו כמה אנשים ירדו מיהודה ולמדו את האחים שאם לא ימולו כדת משה לא יוכלו להושע. 2 לשאול ולבר-נבא היו דין ודברים לא מעטים עמהם, לכן החלט ששאול ובר-נבא ועוד כמה מהם יעלו לירושלים אל השליחים והזקנים בנוגע לשאלה הזאת.
3 הם שלחו לדרכם על-ידי הקהלה וכשעברו בפיניקיה ובשומרון ספרו על תשובת הגוים וגרמו שמחה גדולה לכל האחים. 4 בהגיעם לירושלים נתקבלו על-ידי הקהלה והשליחים והזקנים, וספרו את כל מה שעשה אלהים עמהם. 5 אך מאמינים אחדים מכת הפרושים קמו ואמרו שצריך למול אותם ולצוותם לשמר את תורת משה.
6 התכנסו השליחים והזקנים לעין בדבר הזה. 7 אחרי וכוח ממשך קם כיפא ואמר להם: "אנשים אחים, אתם יודעים כי מימים ראשונים בחרני אלהים מביניכם כדי שמפי ישמעו הגוים את דבר הבשורה ויאמינו. 8 ואלהים היודע את הלבבות העיד עליהם בתתו להם את רוח הקדש כשם שנתנה גם לנו. 9 הוא לא הבדיל כלל בינינו לבינם, כי על-ידי האמונה טהר את לבבם. 10 ועתה מדוע תנסו את אלהים לשים על על צוארי התלמידים, על אשר גם אבותינו וגם אנחנו לא יכלנו לשאת? 11 אדרבא, אנו מאמינים שבחסד האדון ישוע המשיח נושענו, כמונו כמוהם."
12 כל הנאספים שתקו והטו אזן לבר-נבא ולשאול אשר ספרו אלו אותות ומופתים עשה אלהים על-ידם בקרב הגוים. 13 כשגמרו לספר הגיב יעקב ואמר: "אנשים אחים, שמעו אלי. 14 שמעון ספר כיצד לראשונה פקד אלהים את הגוים לקחת מקרבם עם לשמו. 15 ולזאת מסכימים דברי הנביאים, ככתוב:
16 'אחרי כן אשוב ואקים את-סכת דויד הנפלת
והריסותיו אקים ובניתיה,
17 למען ידרשו את יהוה שארית אדם
וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם.
נאם יהוה עושה כל אלה
19 על כן אני פוסק שלא להקשות על אותם אנשים מן הגוים אשר שבים אל אלהים,
20 אלא לכתב אליהם להמנע מטמאות אלילים ומזנות, מבשר הנחנק ומן הדם.
21 הרי למשה יש מדורות קדומים אנשים המכריזים אותו בכל עיר ועיר, ומדי שבת הוא נקרא בבתי הכנסת."
22 נתקבל על דעת השליחים והזקנים וכל הקהלה לשלח אנשים שנבחרו מקרבם אל אנטוכיה, יחד עם שאול ובר-נבא - את יהודה, המכנה בר-שבא, ואת סילא אשר היו מן המנהיגים בקרב האחים.
23 את המכתב הזה מסרו בידם:
"השליחים וזקני האחים דורשים בשלום האחים שמקרב הגוים באנטיוכיה ובסוריה ובקיליקיה.
24 הואיל ושמענו כי אחדים מאתנו פעלו מבלי שצוינו אותם ובלבלו אתכם בדבריהם והביכו את נפשותיכם,
25 נתקבל על דעתנו פה אחד לשלח אליכם אנשים נבחרים יחד עם חביבינו בר-נבא ושאול,
26 אנשים אשר מסרו את נפשם למען שם אדוננו ישוע המשיח.
27 לכן שלחנו את יהודה ואת סילא והם יגידו במו פיהם את אותם הדברים.
28 נראה לרוח הקדש ולנו שלא להטיל עליכם שום מעמסה נוספת מלבד הדברים הנחוצים האלה:
29 להמנע מזבחי אלילים ומדם, מבשר הנחנק ומן הזנות. אם תשמרו מאלה תיטיבו לעשות. שלום לכם."
30 האנשים שלחו לדרכם. הם ירדו אל אנטיוכיה, כנסו את העם ומסרו את האגרת. 31 כשקראו האחים את האגרת נתמלאו שמחה על העדוד. 32 ויהודה וסילא, שהיו גם נביאים, עודדו אותם במלים רבות וחזקו אותם. 33 הם שהו שם זמן מסים ואחרי כן שלחו אותם האחים בשלום אל שולחיהם. 35 שאול ובר-נבא נשארו באנטיוכיה, ויחד עם רבים אחרים למדו ובשרו את דבר אלהים. 36 לאחר כמה ימים אמר שאול לבר-נבא: "בוא נחזר ונבקר את האחים בכל עיר ועיר שהשמענו בה את דבר אלהים, ונראה מה מצבם." 37 בר-נבא רצה לקחת אתם גם את יוחנן המכנה מרקוס, 38 אך שאול חשב שלא רצוי לקחת אתם את זה שפרש מהם בפמפיליה ולא נתלוה אליהם לעבודה. 39 הריב היה חריף עד כדי כך שנתפרדו זה מזה. לקח בר-נבא את מרקוס והפליג לקפריסין, 40 ושאול בחר את סילא ויצא לדרכו לאחר שהאחים הפקידוהו לחסד יהוה. 41 הוא עבר בסוריה ובקיליקיה וחזק את הקהלות.