פרק קודם, מעשי השליחים, הברית החדשה (תרגום חדש)
טז הוא בא אל דרבי ואל ליסטרה. היה שם תלמיד אחד, טימותיאוס שמו, בן לאשה יהודיה מאמינה ולאב יוני, 2 ושם טוב לו בין האחים אשר בליסטרה ובאיקוניון. 3 אתו רצה שאול לצאת לדרך. הוא לקח אותו ובגלל היהודים שהיו במקומות ההם מל אותו, שכן הכל ידעו שאביו יוני. 4 הם עברו בערים ומסרו להם שיש לשמר את ההלכות שפסקו השליחים והזקנים בירושלים. 5 אז התחזקו הקהלות באמונה ומספר המאמינים גדל מיום ליום. 6 הם עברו באזור פריגיה וגלטיה, כי רוח הקדש מנעה אותם מלהשמיע את דבר אלהים באסיה. 7 כשבאו אל מיסיה נסו ללכת אל ביתיניה, אך רוח ישוע לא הניחה להם. 8 לפיכך עברו ליד מיסיה וירדו אל טרואס. 9 בלילה נראה חזון אל שאול: איש מקדוני אחד נראה עומד ומבקש ממנו, 'עבר אל מקדוניה ועזר לנו.' 10 מיד לאחר שראה את החזון השתדלנו לצאת אל מקדוניה, כי הבנו שאלהים קורא לנו לבשר להם את הבשורה. 11 הפלגנו מטרואס ושטנו בנתיב ישר אל סמותרקיה, ולמחרת אל נפוליס; 12 משם אל פיליפי, עיר בחבל הראשון של מקדוניה ומושבה רומית. בעיר הזאת היינו כמה ימים. 13 ביום השבת יצאנו דרך שער העיר אל שפת נהר, אל מקום שחשבנוהו למקום תפלה, וישבנו ודברנו אל הנשים הנאספות. 14 היתה שם אשה אחת יראת אלהים, לידיה שמה, מוכרת ארגמן מן העיר תיאטירה. היא שמעה והאדון פתח את לבה להקשיב אל דברי שאול. 15 אחרי שנטבלה היא ובני ביתה, פנתה בבקשה: "אם ראיתם אותי נאמנה לאדון, בואו נא לביתי להתאכסן בו." והיא שכנעה אותנו. 16 כשהלכנו פעם למקום התפלה פגשנו נערה אחת אחוזת רוח נחוש, שעשתה הון רב לאדוניה בנחוש העתיד. 17 אותה נערה הלכה אחרי שאול ואחרינו וקראה: "האנשים האלה עבדי אל עליון והם מכריזים לכם דרך ישועה!" 18 כך עשתה ימים רבים. מאחר שזה הטריד מאד את שאול, פנה אל הרוח ואמר: "אני מצוה עליך בשם ישוע המשיח, צאי ממנה!" באותה שעה יצאה הרוח. 19 ראו אדוני הנערה כי אבדה תקותם לעשות רוחים, תפסו את שאול ואת סילא וסחבו אותם אל ככר העיר להעמידם לפני השלטונות. 20 כשהביאו אותם אל השרים אמרו: "האנשים האלה מעוררים אנדרלמוסיה בעירנו. יהודים הם, 21 ומלמדים מנהגים שאסור לנו לקבלם ואסור לנו לעשותם, שכן רומים אנחנו." 22 אז קם עליהם ההמון כאיש אחד והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם וצוו להלקותם. 23 אחרי שהלקו אותם מלקות רבות השליכו אותם לכלא וצוו על הסוהר לשמרם היטב. 24 עם קבלת הפקדה השליך אותם אל הכלא הפנימי ואת רגליהם סגר בסד.
25 בחצות הלילה, בשעה ששאול וסילא התפללו ושרו שירי הלל לאלהים והאסירים מקשיבים להם, 26 היתה פתאום רעידת אדמה חזקה עד כדי כך שיסודות בית הסהר הזדעזעו, ובבת אחת נפתחו כל הדלתות וכל השרשרות נתקו. 27 הסוהר התעורר משנתו וכשראה כי דלתות הכלא פתוחות שלף את חרבו ועמד להרג את עצמו, בחשבו שהאסירים ברחו. 28 אך שאול קרא בקול גדול ואמר: "אל תעשה שום רע לעצמך; כלנו פה!"
29 הסוהר בקש שיעלו אור ומהר פנימה, וברעדה נפל לרגלי שאול וסילא. 30 כאשר הוציא אותם אמר: "רבותי, מה עלי לעשות כדי להושע?"
31 השיבו ואמרו: "האמן באדון ישוע ותושע אתה ובני ביתך." 32 הם השמיעו לו את דבר האדון, ולכל אשר היו אתו בביתו. 33 באותה שעת לילה לקח אותם ורחץ את חבורותיהם, ומיד נטבל הוא וכל בני ביתו. 34 הוא העלה אותם אל ביתו, ערך שלחן לפניהם ושמח מאד עם כל בני ביתו כי שהאמין באלהים.
35 בבקר שלחו השרים את השוטרים לומר לסוהר: "שחרר את האנשים ההם". 36 אמר הסוהר את הדברים האלה לשאול: "השרים שלחו לשחרר אתכם. על כן צאו עכשו ולכו לשלום." 37 אך שאול אמר להם: "הלקו אותנו בפמבי בלא משפט, אף כי אזרחים רומיים אנחנו; השליכו אותנו לכלא ועכשו הם רוצים לגרש אותנו בחשאי?! לא ולא! שיבואו בעצמם ויוציאו אותנו!"
38 מסרו השוטרים את הדברים האלה לשרים, וכאשר הללו שמעו שהם אזרחים רומיים החלו לפחד. 39 באו השרים ודברו על לבם; אחרי כן הוציאו אותם ובקשו מהם לצאת מן העיר. 40 הם יצאו מן הכלא ובאו לביתה של לידיה, ולאחר שראו את האחים ועודדו אותם הלכו לדרכם.